1
00:00:00,133 --> 00:00:15,999
MA: Ja, heute ist äh Freitag, der 20. April 2018, wir sind in der Gedenkstätte Flossenbürg und wir sprechen heute mit Yosef Kapel, der in Israel lebt und 1926 geboren wurde.

2
00:00:16,000 --> 00:00:19,799
YK: Ja, ja, ja, so richtig {lacht}.

3
00:00:19,800 --> 00:00:20,432
{Gelächter einer Frau im Hintergrund}

4
00:00:20,433 --> 00:00:29,999
YK: Yes, okay.

5
00:00:30,000 --> 00:00:35,066
מראיינת: אוקיי, הוא מבקש שתספר לו משהו על הילדות שלך.

6
00:00:35,067 --> 00:00:39,466
מאיפה אתה באת, מתי נולדת אני כבר רשמת.

7
00:00:39,467 --> 00:00:45,066
 אבל איפה אתה נולדת ואיך עברה הילדות שלך עד לתקופה של הגירוש.

8
00:00:45,067 --> 00:00:55,966
י.ק.: אני נולדתי בפולין, עיר ראדום.

9
00:00:55,967 --> 00:01:06,432
למשפחה היינו ארבע ילדים, אבא ואמא ועוד סבא חי.

10
00:01:06,433 --> 00:01:20,699
ב 1939 פרצו הגרמנים לפולין והתקופה היפה נגמרה.

11
00:01:20,700 --> 00:01:27,099
מראיינת: אוקיי, אני אתרגם.

12
00:01:27,100 --> 00:01:30,199
IV: Also, er ist...

13
00:01:30,200 --> 00:01:30,999
MA: Das ist viel zu kurz, er muss länger am Stück reden.

14
00:01:31,000 --> 00:01:34,566
IV: Achso, aber er wollte schon über die Deportationen äh... erzählen.

15
00:01:34,567 --> 00:01:49,599
MA: Achso, ja dann frage ihn mal eben nach Eltern, Kindern, Beruf der Familie...dann so ob er Geschwister gehabt hat und wie das Schule, Kindergarten, also...

16
00:01:49,600 --> 00:01:54,832
Und dann ist es wirklich... Sie müssen sich nicht so viel mitschreiben, weil wichtig, dass Sie den Blickkontakt so ein bisschen halten.

17
00:01:54,833 --> 00:01:58,332
Äh...weil es geht nicht verloren, ja? Keine Angst.

18
00:01:58,333 --> 00:01:59,999
IV: Ich muss mir merken.

19
00:02:00,000 --> 00:02:02,466
MA: ...Sie müssen nicht alles...

20
00:02:02,467 --> 00:02:04,966
מראיינת: מה ההורים שלך עשו? איזה עבודה היה להם?

21
00:02:04,967 --> 00:02:06,766
י.ק.: את יכולה להגביר את הקול?

22
00:02:06,767 --> 00:02:10,666
מראיינת: אה...מה ההורים שלך עשו, איזה עבודה היה להורים שלך?

23
00:02:10,667 --> 00:02:11,666
י.ק.: עוד פעם?

24
00:02:11,667 --> 00:02:15,999
מראיינת: להורים שלך, מה הם עבדו, איזה מקצוע היה להורים שלך?

25
00:02:16,000 --> 00:02:29,399
י.ק.: ההורים שלי, אבא בגיל 18 הקים את הנגריה ובאו אנשים לעבוד איתו.

26
00:02:29,400 --> 00:02:38,999
וככה הוא שמח כל פעם עד שהגיע לשלושים איש שעבדו.

27
00:02:39,000 --> 00:02:51,199
ויש כאן צלם שהוא עשה תמונה לפני שמונים שנה, זה חלק מהנגריה.

28
00:02:51,200 --> 00:02:54,966
מראיינת: אוקיי, ואמא שלך הייתה בבית, אני מבינה.

29
00:02:54,967 --> 00:02:55,332
י.ק.: מה?

30
00:02:55,333 --> 00:02:56,999
מראיינת: אמא שלך הייתה עקרת בית.

31
00:02:57,000 --> 00:03:04,799
י.ק.: אמא שלי הייתה עקרת בית והקימה ויצו כזה,

32
00:03:04,800 --> 00:03:12,699
...שתי חברות והיה להם מטרה לאסוף כסף בשביל כלות

33
00:03:12,700 --> 00:03:18,799
שיהיה להם כסף לעשות חתונה או של יהודים שביום שישי

34
00:03:18,800 --> 00:03:25,499
יקיימו את הטקס הדלקת נרות, אה...חלה וריבה וכל הדברים האלה.

35
00:03:25,500 --> 00:03:30,699
מראיינת: אני מבינה...ועל האחים והאחיות שלך הייתי רוצה עוד קצת לדעת.

36
00:03:30,700 --> 00:03:34,966
י.ק.: האחיות...האחות הגדולה למדה באוניברסיטה...בראדום.

37
00:03:34,967 --> 00:03:36,232
מראיינת: מה שמה?

38
00:03:36,233 --> 00:03:37,999
י.ק.: השם חלובינסקי

39
00:03:38,000 --> 00:03:38,999
מראיינת: איך?

40
00:03:39,000 --> 00:03:39,999
י.ק.: חלובינסקי.

41
00:03:40,000 --> 00:03:41,932
מראיינת: זה היה השם שלה, חלובינסקי.

42
00:03:41,933 --> 00:03:43,266
איש מאחורה: זה השם האוניברסיטה.

43
00:03:43,267 --> 00:03:48,299
MA: Alles, was Sie sagen, kommt mit auf den Ton und das sollte möglichst...

44
00:03:48,300 --> 00:03:49,666
IV: Aber er hört schlecht.

45
00:03:49,667 --> 00:03:50,132
MA: Achso.

46
00:03:50,133 --> 00:03:51,199
IV: Er hat nur gesagt, ich soll lauter sprechen.

47
00:03:51,200 --> 00:03:59,699
MA: Achso, ok, aber dann es muss eine Pause sein.

48
00:03:59,700 --> 00:04:01,966
Mann im Hintergrund: ...keine Namen sagen, sondern, eine Frage....

49
00:04:01,967 --> 00:04:09,166
IV: Aber er wollte, dass ich ihn nach seinen Geschwistern frage...deswegen habe ich es nachgefragt. OK.

50
00:04:09,167 --> 00:04:11,332
Soll ich inzwischen übersetzen, was er gesagt hat, oder...?

51
00:04:11,333 --> 00:04:16,299
MA: Wenn man eh eine Pause macht...

52
00:04:16,300 --> 00:04:22,499
IV: Also, er ist am 15. Mai 1926 in Ladof {richtig: Radom} in Polen geboren.

53
00:04:22,500 --> 00:04:26,199
Sie waren 4 Kinder, Vater, Mutter und Großvater.

54
00:04:26,200 --> 00:04:34,266
1939 sind die Deutschen nach Polen einmarschiert und die schöne Periode in seinem Leben ist zu Ende gegangen.

55
00:04:34,267 --> 00:04:38,766
Sein Vater hatte eine Schreinerei gehabt und dort haben 30 Leute gearbeitet,

56
00:04:38,767 --> 00:04:47,332
Und ähm seine Mutter hat mit zwei Freundinnen so eine Art jüdische Organisation gegründet,

57
00:04:47,333 --> 00:04:52,332
in dem sie Geld gesammelt haben für jüdische Bräute, für die Hochzeit.

58
00:04:52,333 --> 00:04:55,266
Und auch für Familien, damit sie den Schabbat machen können.

59
00:04:55,267 --> 00:05:05,232
Das heißt sie müssen Challa, das ist das jüdische Brot und so weiter, damit sie das finanzieren können.

60
00:05:05,233 --> 00:05:08,466
MA: Gut, das ja grob, das reicht...die schöne Zeit ist zu Ende...

61
00:05:08,467 --> 00:05:11,399
IV: Genau, genau...Soll ich die nächste Frage?

62
00:05:11,400 --> 00:05:13,099
MA: Ja, ja...

63
00:05:13,100 --> 00:05:15,499
מראיינת: עכשיו אני מבקשת שתספר לנו

64
00:05:15,500 --> 00:05:24,599
איך גירשו את המשפחה ל...לטרבלינקה ולאושוויץ.

65
00:05:24,600 --> 00:05:24,666
מראיינת: מתי זה היה?

66
00:05:24,667 --> 00:05:28,132
י.ק.: אה...יהיה סבלנות אני לאט לאט אתאר מה קרה.

67
00:05:28,133 --> 00:05:30,066
מראיינת: תודה רבה.

68
00:05:30,067 --> 00:05:35,999
י.ק.: אז ככה. יום יום

69
00:05:36,000 --> 00:05:45,366
יצאו חוקים חדשים עבור יהודים.

70
00:05:45,367 --> 00:05:52,499
זה להוריד להם את הזכויות של בני אדם.

71
00:05:52,500 --> 00:06:03,332
היינו צריכים לענוד, חובה, על השרוול מגן דוד.

72
00:06:03,333 --> 00:06:08,832
שממרחקים יראו שזה יהודי.

73
00:06:08,833 --> 00:06:11,832
MA: So geht es nicht,

74
00:06:11,833 --> 00:06:15,399
Weil er wartet jetzt bis Sie geschrieben haben, bis er weiterredet.

75
00:06:15,400 --> 00:06:20,766
Sie müssen sich nicht alles merken, Sie müssen eben nur das Gefühl haben, er erzählt eine logische Geschichte.

76
00:06:20,767 --> 00:06:22,066
Wie sich das entwickelt hat...

77
00:06:22,067 --> 00:06:23,332
IV: Ah, das macht er auch.

78
00:06:23,333 --> 00:06:28,899
MA: Ja, aber jetzt so, er wartet immer, weil Sie schreiben, bis er mit dem nächsten Satz weiterredet.

79
00:06:28,900 --> 00:06:30,732
Aber das ist jetzt gar kein Problem.

80
00:06:30,733 --> 00:06:33,199
Wir müssen dann...da muss man immer so langsam erst reinkommen,

81
00:06:33,200 --> 00:06:36,666
sich reinfinden und Sie müssen sich auch nicht alles merken.

82
00:06:36,667 --> 00:06:41,932
Sie müssen nur das Gefühl haben, Sie verstehen die Geschichte, die er erzählt.

83
00:06:41,933 --> 00:06:47,599
י.ק.: את יכולה להגיד לו שהאדון הנכבד,

84
00:06:47,600 --> 00:06:53,632
יכול להגביר את הקול, אני מבין גרמנית אבל שכחתי לדבר.

85
00:06:53,633 --> 00:06:56,566
IV: {lacht} Er...ich sollte Ihnen sagen,

86
00:06:56,567 --> 00:06:59,999
er versteht alles, was Sie sagen, aber er kann,

87
00:07:00,000 --> 00:07:02,199
äh leider kein Deutsch sprechen, weil er es vergessen hat.

88
00:07:02,200 --> 00:07:09,499
MA: Ja. Ok...Ja, das ist schon gut, darum ist die Frau {unverständlich} ja da, damit sie das übersetzt.

89
00:07:09,500 --> 00:07:13,999
מראיינת: אז סיפרת על...

90
00:07:14,000 --> 00:07:14,432
י.ק.: כן.

91
00:07:14,433 --> 00:07:17,599
מראיינת: ואיך זה המשיך הלאה, הגירוש לטרבלינקה?

92
00:07:17,600 --> 00:07:19,199
י.ק.: את יכולה גם להגביר את הקול?

93
00:07:19,200 --> 00:07:20,199
מראיינת: אה! בטח!

94
00:07:20,200 --> 00:07:24,599
איך זה המשיך הלאה, הגירוש לטרבלינקה ולאושוויץ?

95
00:07:24,600 --> 00:07:26,632
י.ק.: זה אני חייב לספר.

96
00:07:26,633 --> 00:07:27,299
מראיינת: בודאי.

97
00:07:27,300 --> 00:07:29,499
י.ק.: שזה לא קרה יום אחד.

98
00:07:29,500 --> 00:07:30,666
מראיינת: ברור, אני מבינה.

99
00:07:30,667 --> 00:07:34,999
י.ק.: לאט לאט לקחו את הכסף מהבנק.

100
00:07:35,000 --> 00:07:35,999
מראיינת: הגרמנים לקחו.

101
00:07:36,000 --> 00:07:39,466
י.ק.: מהיהודים, כל הרכוש, לאט לאט. היינו צריכים להחזיר,

102
00:07:39,467 --> 00:07:48,099
אחרת יירו בהם. דין מוות.

103
00:07:48,100 --> 00:07:58,132
אסור לעשות עסקים, אסור להיכנס לבית כנסת ולהתפלל,

104
00:07:58,133 --> 00:08:03,266
אסור להתחתן עם אישה שלא...שלא יהודיה,

105
00:08:03,267 --> 00:08:17,299
אה....ועוד חוקים שקשה לפרט את זה כי זה מאוד הקשה על היהודים להתקיים.

106
00:08:17,300 --> 00:08:20,766
ויום אחד יצאה פקודה,

107
00:08:20,767 --> 00:08:29,232
זה כנראה אחרי ונזה.

108
00:08:29,233 --> 00:08:39,266
שיהודים צריכים להיות מרוכזים בגטו.

109
00:08:39,267 --> 00:08:44,899
אצלנו היינו שני גטאות. גטו גדול וגטו קטן.

110
00:08:44,900 --> 00:08:53,866
גטו גדול מטבעו גרו שמה יהודים דורי דורות כאלף שנים

111
00:08:53,867 --> 00:09:01,332
והגטו השני זה כבר המצאה חדשה בשביל

112
00:09:01,333 --> 00:09:07,932
להיכנס,להיכנס...להכניס יהודים שגרים מחוץ לגטו הגדול.

113
00:09:07,933 --> 00:09:11,666
וקראו לגטו הזה גטו גליניצה.

114
00:09:11,667 --> 00:09:13,666
מראיינת: לקטן? לקטן קראו גליניצה?

115
00:09:13,667 --> 00:09:21,032
י.ק.: לגטו הקטן קראו גטו גליניצה.

116
00:09:21,033 --> 00:09:22,132
מראיינת: הממ...

117
00:09:22,133 --> 00:09:29,999
י.ק.: שמה גרו פולנים, זה היה מחוץ לראדום קצת,

118
00:09:30,000 --> 00:09:35,732
ויהודים היו צריכים למסור את הדירות שלהם.

119
00:09:35,733 --> 00:09:40,966
ונתנו את זה לפולנים, לגרמנים המובחרים.

120
00:09:40,967 --> 00:09:51,266
ואותנו הכניסו מבית גדול לבית קטנצ'יק עם עוד שכן.

121
00:09:51,267 --> 00:09:56,066
הגטו היה סגור, חומה.

122
00:09:56,067 --> 00:10:02,499
והיו עוד מקומות שמהמלחמה נהרסו כמה בתים, אף אחד לא פינה את זה,

123
00:10:02,500 --> 00:10:10,499
השאירו את זה ככה אבל היה קשה לצאת משמה בכלל.

124
00:10:10,500 --> 00:10:17,732
המצוקה הייתה יומיומית, אנשים הפסיקו להרוויח.

125
00:10:17,733 --> 00:10:26,999
לא היה להם עבודה, פרצו מחלות ולא הייתה עזרה מאף אחד.

126
00:10:27,000 --> 00:10:33,599
כל העולם שתק.

127
00:10:33,600 --> 00:10:47,032
אני בתור ילד, סנדוויץ', ילד השלישי במשפחה, שהיא לא כל כך שמו לב אליו.

128
00:10:47,033 --> 00:10:48,732
קראת את המצב?

129
00:10:48,733 --> 00:10:50,399
מראיינת: לא.

130
00:10:50,400 --> 00:10:54,499
י.ק.: ראיתי מה הוא הולך...מה אנחנו עושים בגטו?

131
00:10:54,500 --> 00:11:01,699
לקחו את כל הפרנסה, לקחו את הכל, מה אבא יעשה עכשיו? מה אמא?

132
00:11:01,700 --> 00:11:11,332
אבא היה רגיל לקום בחמש בבוקר, להכין את העבודה, למלות את ההזמנות,

133
00:11:11,333 --> 00:11:17,199
לדאוג ל..לפועלים, לעשות להם פנסיה, לעשות להם ביטוח לאומי.

134
00:11:17,200 --> 00:11:20,766
כל הדברים האלה נפל על אבא.

135
00:11:20,767 --> 00:11:25,166
אבל זה היה דבר פעוט, הוא עשה את זה בשמחה,

136
00:11:25,167 --> 00:11:31,699
פרנס משפחה ופרנס גם משפחות אחרות.

137
00:11:31,700 --> 00:11:39,399
אנחנו היינו צריכים למסור את העסק. ליהודים אסור שיהיה לו עסק.

138
00:11:39,400 --> 00:11:47,766
היה...היה אצלנו אחד, לא יהודי שקראו לו זק זולה.

139
00:11:47,767 --> 00:11:48,566
מראיינת: איך קראו לו?

140
00:11:48,567 --> 00:11:52,999
י.ק.: זק זולה.

141
00:11:53,000 --> 00:11:53,932
מראיינת: הממ...

142
00:11:53,933 --> 00:12:02,999
שבא ממשפחה ענייה, שלא היה פרנסה, אבא לקח אותו אליו, לקח אחריות עליו,

143
00:12:03,000 --> 00:12:08,566
אכל אצלנו, שתה אצלנו, למד מקצוע.

144
00:12:08,567 --> 00:12:13,199
כאילו נוסף לנו עוד בן למשפחה.

145
00:12:13,200 --> 00:12:23,066
יחס כזה הוא קיבל שהיינו מוכרחים לעזוב את המקום ששמו קופניקה חמש.

146
00:12:23,067 --> 00:12:30,799
אז באנו לגליניצה ואבא מסר על שמו את הבית חרושת.

147
00:12:30,800 --> 00:12:33,099
מראיינת: הוא נתן לו את הבית חרושת.

148
00:12:33,100 --> 00:12:37,432
י.ק.: לא, זה זה שהוא צריך לשמור על הרכוש.

149
00:12:37,433 --> 00:12:39,499
מראיינת: הבנתי.

150
00:12:39,500 --> 00:12:45,999
י.ק.: זה היה לגיטימי כנראה, אני לא הבנתי בחוקים. אוקיי.

151
00:12:46,000 --> 00:12:51,299
עכשיו סבא, ששמו הוברמן.

152
00:12:51,300 --> 00:12:52,132
מראיינת: הוברמן?

153
00:12:52,133 --> 00:12:56,132
י.ק.: כן, משפחת הוברמן, אולי שמעת שהיה אחד נגן?

154
00:12:56,133 --> 00:12:57,199
מראיינת: לא...

155
00:12:57,200 --> 00:13:08,066
י.ק.: לא...נגן עולמי. אז אני הייתי מוזמן לצ'כוסטובה שאני אחתוך את הסרט.

156
00:13:08,067 --> 00:13:19,732
הקימו שמה ארמון למוסיקה על שמו.

157
00:13:19,733 --> 00:13:32,566
טוב, אז זה קטע אם את רוצה עכשיו לעבור לקטע איך היה בגטו אני אמשיך

158
00:13:32,567 --> 00:13:35,966
IV: Also, eines Tages gab es Gesetze gegen Juden.

159
00:13:35,967 --> 00:13:39,166
Juden haben überhaupt keine Menschenrechte gehabt.

160
00:13:39,167 --> 00:13:43,166
Und sie mussten natürlich den Davidstern auf dem Ärmel tragen.

161
00:13:43,167 --> 00:13:46,832
Äh sie hatten, äh...sie mussten...sie durften keine Geschäfte machen.

162
00:13:46,833 --> 00:13:51,566
Sie durften nicht in die Synagoge gehen und eines Tages nach der Wannsee Konferenz,

163
00:13:51,567 --> 00:13:54,666
hieß es, die Juden müssten in Ghetto leben.

164
00:13:54,667 --> 00:13:59,232
Es gab zwei Ghetto, ein großes Ghetto, wo auch Polen gelebt haben vorher.

165
00:13:59,233 --> 00:14:01,999
Und ein kleines Ghetto, Ghetto Blotza {richtig: Glinice}.

166
00:14:02,000 --> 00:14:07,799
Und dort hat er mit seiner Familie gelebt und es ging ihnen natürlich sehr schlecht.

167
00:14:07,800 --> 00:14:11,399
Sie hatten kein Geld und kaum was zum Essen gehabt.

168
00:14:11,400 --> 00:14:15,366
Er meinte, er war das dritte Kind in der Familie

169
00:14:15,367 --> 00:14:19,799
Er hat überhaupt nicht verstanden, was passiert, er konnte nicht verstehen, was passiert.

170
00:14:19,800 --> 00:14:25,432
Und er konnte nicht verstehen, wie kann das sein, dass sein Vater nicht zur Arbeit geht.

171
00:14:25,433 --> 00:14:31,799
Weil sein Vater hatte 30 Familien ernährt quasi und er macht sich...er hat sich Sorgen gemacht.

172
00:14:31,800 --> 00:14:39,566
Und noch vorher hat bei dieser Schreinerei ein junger Mann namens Zek Zlota gearbeitet,

173
00:14:39,567 --> 00:14:43,366
Nicht Jude und galt wie ein Familienmitglied.

174
00:14:43,367 --> 00:14:49,832
Und nachdem sie in dem Ghetto war, hat sein Vater ihm gebeten, er soll auf die Schreinerei aufpassen...

175
00:14:49,833 --> 00:14:52,332
Soll er jetzt lieber sein Leben im Ghetto erzählen, oder?

176
00:14:52,333 --> 00:14:54,466
MA: Er soll ruhig weitererzählen.

177
00:14:54,467 --> 00:14:58,999
Das ist sehr schön, wenn Sie so detailliert erzählen, wie das Leben, auch der Alltag war...

178
00:14:59,000 --> 00:15:01,366
YK: Ich verstehe das, ja...

179
00:15:01,367 --> 00:15:05,832
MA: Ist auch wichtig zu wissen, wie war das normale Leben vorher.

180
00:15:05,833 --> 00:15:08,932
Und wie hat sich das plötzlich verändert auf dem Ghetto.

181
00:15:08,933 --> 00:15:09,166
Lassen Sie sich Zeit...

182
00:15:09,167 --> 00:15:12,666
י.ק.: אוקיי, זה התשובה לגטו שביקשת.

183
00:15:12,667 --> 00:15:15,999
הלאה. איך מתקיימים בגטו?

184
00:15:16,000 --> 00:15:16,866
מראיינת: סליחה?

185
00:15:16,867 --> 00:15:18,432
י.ק.: איך מתקיימים שם?

186
00:15:18,433 --> 00:15:19,499
מראיינת: כן, בדיוק.

187
00:15:19,500 --> 00:15:24,599
י.ק.: אני שיצאתי מכל טוב לא היה חסר שום דבר.

188
00:15:24,600 --> 00:15:35,199
כל שנה היינו יוצאים לכפר שקראו לו בייחוב...שמה...חייתי בטבע חודשיים,

189
00:15:35,200 --> 00:15:39,299
שזה היה חופש מהבית הספר.

190
00:15:39,300 --> 00:15:40,999
זה אני מספר עלי.

191
00:15:41,000 --> 00:15:43,166
מראיינת: אני מבינה.

192
00:15:43,167 --> 00:15:46,699
י.ק.: אה מההורים קיבלתי הכל.

193
00:15:46,700 --> 00:15:56,166
אהבה וגם כן לכב...לתת כבוד לבנאדם אחר,

194
00:15:56,167 --> 00:16:02,999
שזה מאוד חשוב לקרב אנשים שיהיה הבנה בין אחד לשני.

195
00:16:03,000 --> 00:16:05,132
ככה הם חינכו אותי.

196
00:16:05,133 --> 00:16:14,999
עכשיו באנו לגטו, אין אוכל, יש מחלות. מה עושים?

197
00:16:15,000 --> 00:16:23,232
אז אני אמרתי כפי שאמרתי קודם, שהייתי הכבשה השחורה, השלישי במשפחה,

198
00:16:23,233 --> 00:16:27,832
שאחות למדה באוניברסיטה היה דבר גדול.

199
00:16:27,833 --> 00:16:42,632
האח שלי היה מאוד פיקח ויפה, גבוה. אחות שלי פחות קטנה, שזה יפיפיה, שכל אחד הסתכל עליה ועקב אחריה.

200
00:16:42,633 --> 00:16:48,632
ואני הייתי ככה את יודעת, שיחקתי בקבוצה של לא יהודים,

201
00:16:48,633 --> 00:16:57,132
אבל תמיד אמרתי על שלי בתור יהודי. ואתן לך דוגמא קטנה,

202
00:16:57,133 --> 00:17:06,366
אנחנו התחרות בריצה, ילדים, מי יגיע חמש מאות מטר קדימה.

203
00:17:06,367 --> 00:17:12,066
אני לקחתי אחריות, בגלל זה שאני יהודי אני צריך להוכיח.

204
00:17:12,067 --> 00:17:21,466
שאני לא יותר גרוע מהאחרים ופרצתי בריצה והגעתי ראשון.

205
00:17:21,467 --> 00:17:22,399
מראיינת: כל הכבוד

206
00:17:22,400 --> 00:17:28,999
י.ק.: והמלך שהיה "מלך" רץ הכי מהר. בתור ילדים.

207
00:17:29,000 --> 00:17:30,266
מראיינת: אבל זה היה לפני התקופה.

208
00:17:30,267 --> 00:17:36,899
י.ק.: אני עוד לקחתי לו את הכתר מהראש והוא אומר לי,

209
00:17:36,900 --> 00:17:45,532
".יהודי, זה לא מגיע לך, אתה צריך ללכת לפלשתינה"

210
00:17:45,533 --> 00:17:48,099
מראיינת: זה היה כשהיית בגטו?

211
00:17:48,100 --> 00:17:55,866
י.ק.: אני נולדתי בפולניה, אני אשם שאני יהודי? אני לא בחרתי, לא הייתי דתי.

212
00:17:55,867 --> 00:18:05,232
אהבתי יהו...אה...אנשים. לא חשוב מי. אבל אז אני הבנתי שלא אוהבים אותי כאן.

213
00:18:05,233 --> 00:18:06,666
זה היה בפולניה עוד.

214
00:18:06,667 --> 00:18:07,966
מראיינת: לפני הגטו?

215
00:18:07,967 --> 00:18:14,699
י.ק.: כן, לפני המלחמה.

216
00:18:14,700 --> 00:18:22,332
עכשיו בגטו ראיתי המצב השתנה, וכולם יושבים לא יודעים מה לעשות.

217
00:18:22,333 --> 00:18:27,899
כל החכמים שהיו קודם סגורים בבית סוהר.

218
00:18:27,900 --> 00:18:34,899
אין יציאה אין הכנסה, מחלות, מצב רוח רעוע.

219
00:18:34,900 --> 00:18:41,666
אין יחסים בין אנשים, כולם רעבים לחתיכת לחם.

220
00:18:41,667 --> 00:18:52,666
אני בתור ילד הייתי בן 13 ומשהו, אמרתי אני עכשיו, הזדמנות להוכיח את עצמי.

221
00:18:52,667 --> 00:19:01,766
אני מחפש איזה פרצה עד שאני מוצא בגטו שמרוחק קצת מהבתים.

222
00:19:01,767 --> 00:19:07,199
אחרי הפצצה שהיו שמה שהגרמנים הפציצו את המקום,

223
00:19:07,200 --> 00:19:12,999
היו שמה קירות שבורים,

224
00:19:13,000 --> 00:19:21,266
הכל היה שבור אף אחד לא התקרב לשמה, אבל אני התקרבתי וחיפשתי ומצאתי שמה אור.

225
00:19:21,267 --> 00:19:34,066
התחלתי לחפור עד שהגעתי למרתף. ודרך המרתף היה חלון קטן לצד הלא גטו, הלא יהודי.

226
00:19:34,067 --> 00:19:37,032
אבל אני צריך לשמור את זה...סוד!

227
00:19:37,033 --> 00:19:44,699
אם יגלו אז מה מצאתי? כלום. שמרתי את זה בסוד, גם מהמשפחה, לא סיפרתי.

228
00:19:44,700 --> 00:19:51,932
החלטה ביום אחד, אני לאט לאט מסתכל שלא יראו אותי בגטו...

229
00:19:51,933 --> 00:20:01,266
...אני צריך לצאת...מסתכל אם לא עובר איזה ז'אנדרם או שוטר, או משהו.

230
00:20:01,267 --> 00:20:06,232
ואני מוצא את הרגע ואני יוצא.

231
00:20:06,233 --> 00:20:13,232
אני יוצא אז אני מחפש משהו ש...זה. אני רואה איזה אופניים ישנות,

232
00:20:13,233 --> 00:20:20,166
לא שואל, נהייתי גנב, לוקח את האופניים ונוסע.

233
00:20:20,167 --> 00:20:32,866
הייתי בן 13 וחצי ומשהו, אני מוריד את המגן דוד ואני בא לזק זולה לבית החרושת.

234
00:20:32,867 --> 00:20:34,332
מראיינת: לעבודה של ההורים שלך.

235
00:20:34,333 --> 00:20:38,899
י.ק.: והוא מחבק אותי, היה כמו משפחה. היינו משפחה.

236
00:20:38,900 --> 00:20:45,532
ומתחיל לבכות, אמרתי "מה אתה בוכה?" אני בצרה והמשפחה ואתה בוכה?

237
00:20:45,533 --> 00:20:55,232
זה לא יעזור לנו, צריכים לעשות משהו...עבודה היה לנו, מפני שזה...היה בית חרושת מפורסם.

238
00:20:55,233 --> 00:21:05,399
היינו עובדים בשביל הורמאכט, היינו עושים ארונות, היינו עושים פנסתרים, קלאוויורים אז עם עץ...כל היופי הזה.

239
00:21:05,400 --> 00:21:12,766
והיה קומנדאנט בלום שהיה אוברשטורמפיהרר (קצין אס אס)...לא יודע

240
00:21:12,767 --> 00:21:21,699
שהוא היה שמה דומיננטי מאוד בין ה...גרמנים שהחליטו מה עם הגטו...מה עם ה...

241
00:21:21,700 --> 00:21:23,966
הוא היה באס דה.

242
00:21:23,967 --> 00:21:25,099
מראיינת: איך קראו לו?

243
00:21:25,100 --> 00:21:27,866
י.ק.: אס דה, אס אס, אס דה, גסטאפו.

244
00:21:27,867 --> 00:21:29,432
מראיינת: לא, איך קראו לגנרל?

245
00:21:29,433 --> 00:21:30,399
י.ק.: למי?

246
00:21:30,400 --> 00:21:37,366
בלום...פון דרזדן.

247
00:21:37,367 --> 00:21:44,732
י.ק.: והוא אהב את העבודה של אבא שלי. היה אמנות. ואהב את הפוליטורה.

248
00:21:44,733 --> 00:21:46,999
את יודעת מה זה פוליטורה?

249
00:21:47,000 --> 00:21:57,466
ואז אבא ראה שיש לו פוטנציאל, אז הוא ארגן עוד צעירים ועוד צעירות והתחילו לעבוד בפוליטורה.

250
00:21:57,467 --> 00:22:01,732
התחילו לעבוד בנגרות ובעוד מקצוע לקח מדריכים,

251
00:22:01,733 --> 00:22:05,699
הוא אמר שזה מה שיציל אותכם זה המקצוע.

252
00:22:05,700 --> 00:22:13,599
הורמאכט יצטרך אותכם בשביל החזית, לייצר ארגזים בשביל תותחים, כל מיני דברים מה שצריך.

253
00:22:13,600 --> 00:22:21,432
אני לא רוצה לספר יותר למה שאתם יש לכם זמן מוקצב בטח, לא?

254
00:22:21,433 --> 00:22:21,732
מראיינת: כן...הפסקה.

255
00:22:21,733 --> 00:22:25,132
י.ק.: אוקיי, זהו זה. זה בערך היה...

256
00:22:25,133 --> 00:22:26,666
MA: OK. Kleine Pause.

257
00:22:26,667 --> 00:22:29,966
י.ק.: רגע, ואני עכשיו רוצה להמשיך עוד דבר.

258
00:22:29,967 --> 00:22:35,166
אני...מצליח שם איזה חודש ימים ולא מספר לאמא, לאף אחד מאיפה.

259
00:22:35,167 --> 00:22:36,932
מראיינת: קודם יצאת וחזרת?

260
00:22:36,933 --> 00:22:46,099
י.ק.: אני קונ..מקבל כסף מזק זולה, אני הולך לשוק שחור, אני קונה תפוחי אדמה, אני קונה חמאה,

261
00:22:46,100 --> 00:22:55,466
אני קונה לחם, אני קונה אמממ...כל מיני דברים מחקלאות ושם בארגז קטן,

262
00:22:55,467 --> 00:23:00,932
ארגנתי לי, על האופנוע. ובקושי הגעתי לפדלים אבל הגעתי.

263
00:23:00,933 --> 00:23:03,366
מיד חיכיתי שיהיה חושך.

264
00:23:03,367 --> 00:23:04,766
מראיינת: אה, אוקיי

265
00:23:04,767 --> 00:23:10,232
י.ק.: אז היו עוצר, היום עושים. את יודעת מה זה עוצר?

266
00:23:10,233 --> 00:23:12,366
מראיינת: כן.

267
00:23:12,367 --> 00:23:15,532
י.ק.: ואני נכנס דרך החור מכניס את האופניים,

268
00:23:15,533 --> 00:23:20,499
"?מכסה אותם. סוחב את הארגז, מביא הביתה. "איפה היית?

269
00:23:20,500 --> 00:23:25,399
מה?" וזה וזה..אחר כך כבר לא שאלו. העיקר שהיה אוכל בבית".

270
00:23:25,400 --> 00:23:25,599
מראיינת: כל הכבוד

271
00:23:25,600 --> 00:23:29,532
ועוד נתנו לשכנה קצת...היה בסדר.

272
00:23:29,533 --> 00:23:31,232
מראיינת: אני אספר להם עכשיו?

273
00:23:31,233 --> 00:23:43,532
י.ק.: וזה היה ככה איזה שלושה ארבעה חודשים, אני שוב פעם יוצא, ועושה אותה פעולה.

274
00:23:43,533 --> 00:23:52,366
מוריד את הזה...ואני חוזר...היה ויאדוקט, איין ברידג', תגידו גשר,

275
00:23:52,367 --> 00:24:02,199
אני עולה על הגשר עם האופניים, אני רואה אולי איזה 300 אס אס.

276
00:24:02,200 --> 00:24:03,966
הולכים ושרים.

277
00:24:03,967 --> 00:24:12,166
"Wenn das Judenblut spritzt auf dem Messer...  ha ha ha...   zufrieden." {שדם היהודים משפריץ על הסכין" מרוצה

278
00:24:12,167 --> 00:24:17,866
אה...אני לא הבנתי עוד, מה הולך כאן, מתרחש.

279
00:24:17,867 --> 00:24:28,366
אני בא לגטו, הגטו מלא משטרה מסביב וגם אני איפה שהיה לי החור הזה, גם עומדים שוטרים שמה.

280
00:24:28,367 --> 00:24:34,499
אמרתי אם יראו אותי, יורים בי. אמרתי אני מוכרח לחזור.

281
00:24:34,500 --> 00:24:44,466
אני חוזר לזק זולה והוא רואה שאני ככה בוכה, זה פעם הראשונה שבחיים בכיתי.

282
00:24:44,467 --> 00:24:51,566
ו...הוא אומר לך לחדר שלך, לך לנוח. לך לישון. נראה מחר מה יהיה.

283
00:24:51,567 --> 00:24:58,832
כל הלילה שמעתי יריות.

284
00:24:58,833 --> 00:25:12,799
בבוקר אני קם, בלי אופניים אני הולך עד שמגיע לשער של הגטו.

285
00:25:12,800 --> 00:25:15,166
עומד ז'אנדארם

286
00:25:15,167 --> 00:25:18,699
("?קום היר, ואר ביסט דו? ("בוא לכאן, מי אתה

287
00:25:18,700 --> 00:25:25,499
ואני העלתי קצת את המגן דוד, פחדתי שלכן לא יגלו שאני יהודי.

288
00:25:25,500 --> 00:25:29,332
אבל אם זה היה כאן זה היה בסדר.

289
00:25:29,333 --> 00:25:30,766
("?ביסט דו יודה?" ("אתה יהודי"

290
00:25:30,767 --> 00:25:33,966
"(!יה, איך בין יודה." "קום מיט מיר!" ("כן, אני יהודי", "בוא איתי"

291
00:25:33,967 --> 00:25:37,466
הוא מוציא את הפיסטולה ושם לי כאן.

292
00:25:37,467 --> 00:25:44,999
MA: In der Pause gebe ich Ihnen neue Stifte, weil das {unverständlich} jeden Strich und das knistert...

293
00:25:45,000 --> 00:25:48,732
י.ק.: זה לא מעניין, נכון?

294
00:25:48,733 --> 00:25:49,666
זה מעניין או לא?

295
00:25:49,667 --> 00:25:57,232
מראיינת: זה מעניין אבל הוא אומר שאני עושה יותר מדי רעש שאני כותבת עם ה...

296
00:25:57,233 --> 00:25:59,332
י.ק.: אם זה לא מעניין, אני מפסיק.

297
00:25:59,333 --> 00:26:02,032
מראיינת: לא לא, לא, זה מעניין מאוד.

298
00:26:02,033 --> 00:26:04,866
י.ק.: אז בסדר, אם אתם רוצים לשמוע.

299
00:26:04,867 --> 00:26:06,666
מראיינת: אה הוא יותר אה...לא מבסוט...

300
00:26:06,667 --> 00:26:10,099
IV: Er kam von einer sehr reichen Familie, gut betuchte Familie.

301
00:26:10,100 --> 00:26:15,299
Sie haben jedes Jahr zwei Monate Urlaub gemacht irgendwo in der Natur.

302
00:26:15,300 --> 00:26:21,866
Er hat gelernt auch anderen Leuten gegenüber Respekt zu geben, aber im Ghetto war das Leben anders.

303
00:26:21,867 --> 00:26:25,266
Es gab viele Krankheiten, die Menschen waren depressiv.

304
00:26:25,267 --> 00:26:29,999
Und er meint, er war in seiner Familie das schwarze Schaf.

305
00:26:30,000 --> 00:26:32,932
Weil die zwei älteren Geschwister, sie haben studiert.

306
00:26:32,933 --> 00:26:36,199
Die kleine Geschwister...die kleine Schwester war ein sehr hübsche...

307
00:26:36,200 --> 00:26:39,999
Ein hübsches Mädchen, das sehr bewundert wurde.

308
00:26:40,000 --> 00:26:44,099
Äh er sagt noch vor er im Ghetto war, hatte er äh...

309
00:26:44,100 --> 00:26:48,532
Äh hat er polnische Freunde gehabt, mit denen auch zum Beispiel Wettrennen gemacht hat.

310
00:26:48,533 --> 00:26:56,999
Und er wollte unbedingt beweisen, dass Jude besser ist und dann ist er gerannt und war, bekam ersten Platz.

311
00:26:57,000 --> 00:27:00,732
Im Ghetto wussten sie nicht, was sie machen sollen, sie waren alle hungrig.

312
00:27:00,733 --> 00:27:05,499
Er war dreizehn Jahre alt und er wollte, äh...er wollte der Familie helfen.

313
00:27:05,500 --> 00:27:13,166
Also hat er eines Tages in der Ruine so ein kleines Loch gefunden, also unter der Erde.

314
00:27:13,167 --> 00:27:17,332
Und kam raus auf der anderen Seite. Dort hat er ein Fahrrad gefunden

315
00:27:17,333 --> 00:27:20,332
und mit diesem Fahrrad ist er zur Schreinerei gefahren.

316
00:27:20,333 --> 00:27:24,399
Wo der...sein Bekannte von seinen Eltern gearbeitet hat.

317
00:27:24,400 --> 00:27:29,166
Und er hat sehr geweint und er hat gesagt, er wird ihm helfen.

318
00:27:29,167 --> 00:27:32,966
Dann hat er im schwarzen Markt Brot und Butter gekauft.

319
00:27:32,967 --> 00:27:36,499
Und das hat er also ein Monat gemacht, jeden Tag ist er hin...

320
00:27:36,500 --> 00:27:37,332
MA: ...ist er durch...

321
00:27:37,333 --> 00:27:43,332
IV: Genau und seine Eltern wollten nicht mal wissen, wo er war und wie er das gemacht hat.

322
00:27:43,333 --> 00:27:50,932
Und eines Tages, als er zurückkehrte, hat er gesehen, es gibt ungefähr 300 SS-Leute, die Richtung Ghetto marschieren.

323
00:27:50,933 --> 00:27:56,732
Oder schon im Ghetto waren und die gesungen haben "Juden Blut spritzt auf dem Messer"...

324
00:27:56,733 --> 00:28:02,999
Und er kam zurück, er ist dann zurück wieder raus und versteckte sich in der Schreinerei.

325
00:28:03,000 --> 00:28:08,099
Und dann kam er wieder im Ghetto und dann hat ihn ein Gendarm gefragt:

326
00:28:08,100 --> 00:28:09,732
"Woher kommst du oder was machst du?"

327
00:28:09,733 --> 00:28:13,332
מראיינת: אתה זוכר? שחזרת לגטו ופתאום היה איזה שוטר...

328
00:28:13,333 --> 00:28:15,199
י.ק.: לא יכולתי לישון כל הלילה.

329
00:28:15,200 --> 00:28:15,266
מראיינת: כן...

330
00:28:15,267 --> 00:28:22,366
י.ק.: שומע יריות. ואני אומר מה, אני מוכרח להיות עם המשפחה שלי.

331
00:28:22,367 --> 00:28:24,966
יחידים שאני אוהב אותם.

332
00:28:24,967 --> 00:28:25,566
מראיינת: בטח.

333
00:28:25,567 --> 00:28:29,199
י.ק.: ואני אינסטינקטיבית הולך לגטו.

334
00:28:29,200 --> 00:28:35,666
שמתי את המגן דוד קצת יותר למעלה, מתקרב לשער, קורא לי.

335
00:28:35,667 --> 00:28:36,999
קאם, יודה" ("בוא, יהודי").

336
00:28:37,000 --> 00:28:45,532
הוא לא ידע אם אני יהודי או לא אבל אמר "כן, אני יהודי". כן. מוציא את האקדח

337
00:28:45,533 --> 00:28:47,632
קום מיט מיר ("בוא איתי").

338
00:28:47,633 --> 00:28:53,099
אז הלכתי איתו ואני סופר אחד, שתיים, שלוש.

339
00:28:53,100 --> 00:28:57,499
רוצה לשמוע את הבום וגמרנו..מה...מה?

340
00:28:57,500 --> 00:29:04,499
גם את ההורים שלי אין אף אחד, בטח. לא ידעתי עוד, לא הייתי בטוח.

341
00:29:04,500 --> 00:29:06,266
פתאום אני שומע.

342
00:29:06,267 --> 00:29:07,799
לאס דן יודה!" ("עזוב את היהודי!").

343
00:29:07,800 --> 00:29:15,932
וזה...ולא יודע, מה יש שם ריב...אני לא יודע מה קורה.

344
00:29:15,933 --> 00:29:21,666
פתאום הז'אנדרם, הם גייסו גם ז'אנדרמריה כל הזה.

345
00:29:21,667 --> 00:29:27,499
ז'אנדרם...לקח לו את האקדח מהיד ואומר לו:

346
00:29:27,500 --> 00:29:29,532
לאס דן, לאס דן ("עזוב אותו, עזוב אותו").

347
00:29:29,533 --> 00:29:41,466
עכשיו אני לא יודע מה קורה, אני השתגעתי כבר. אני חי, אני מת, אולי אני רואה כבר בעולם הבא, מה קורה כאן, לא ידעתי.

348
00:29:41,467 --> 00:29:46,166
לא הבנתי הייתי עוד ילד, מה...מה...אני לא הבנתי.

349
00:29:46,167 --> 00:29:52,532
ויש ויכוח ביניהם ואחד אומר "דאס איסט איין יודה"

350
00:29:52,533 --> 00:29:57,966
...פקודה יש לירות ביהודי, מה אתה מגן על יהודים?

351
00:29:57,967 --> 00:30:14,899
ויש ויכוח ביניהם, הבנתי גרמנית. והם הולכים לכיכר, איפה שיושב שם אה...שטורמפיהרר...שהיה מנהל את האקציה בגטו.

352
00:30:14,900 --> 00:30:20,866
עם מרצדס.

353
00:30:20,867 --> 00:30:28,166
והם מספרים, אחד אומר היודה הזה היה מחוץ לגטו ואסור לו להיות, מה הוא עושה כאן.

354
00:30:28,167 --> 00:30:33,566
רציתי להוציא אותו להורג והוא הפריע לי. הזה.

355
00:30:33,567 --> 00:30:37,932
עכשיו הוא אומר תן לו לדבר גם כן. והשני אומר:

356
00:30:37,933 --> 00:30:54,366
"Der Jude arbeitet bei uns und ist sehr kalt, ich sage ihm, er nehme den warmen Anzug und Schal und s...."  (היהודי עובד אצלנו, ומאוד קר, אני אומר לו שיקח את המעיל החם ואת הצעיף)

357
00:30:54,367 --> 00:31:02,832
אני...איך וייס...לא יודע שוב פעם מה קורה. מה...כל ההצגה הזאת, לא  יודע.

358
00:31:02,833 --> 00:31:10,632
בסוף הקצין הגרמני אומר "נים דן יודה נאך האוס" ("קח את היהודי הביתה").

359
00:31:10,633 --> 00:31:20,166
שהוא יקח את הבגדים, מה ש...שלו ותביאו אותו לעבודה בחזרה.

360
00:31:20,167 --> 00:31:29,666
הוא ראה שאני בריא וזה...השני שתק כבר, גמרנו. ובא לבית שלי, אני רואה חורבן.

361
00:31:29,667 --> 00:31:36,999
כתמי מדם, רואה הכל מפוזר. מה שאני מחפש זה תמונות מהבית.

362
00:31:37,000 --> 00:31:40,532
כבר ראיתי הכל אבוד.

363
00:31:40,533 --> 00:31:46,532
וככה מתחיל לי שוב פעם כמה...דמעות מהעיניים.

364
00:31:46,533 --> 00:32:01,899
הוא אומר לי שקוראים לו וילי, הוא בא מויינה, אוסטריה ואשתו בא לבקר אותו עם בן שהיה בהיטלר יוגנד.

365
00:32:01,900 --> 00:32:07,999
והבן רצה לראות מה אבא עושה, "אבל אבא, קח אותי לעבודה, תראה לי".

366
00:32:08,000 --> 00:32:14,832
הוא לא רצה להגיד לו, אז הוא חשב שהוא בא גם לגטו לראות.

367
00:32:14,833 --> 00:32:24,066
ואני הייתי בערך בגיל שלו ומאחורנית הוא חשב ש (צוחק)...בטעות, שאני הבן שלו.

368
00:32:24,067 --> 00:32:28,832
שזה לא נורמלי, מה שאני לא הבנתי. ואמרתי...הוא אמר לי:

369
00:32:28,833 --> 00:32:38,999
"אם אתה מספר את הסיפור, אני הורג אותך. אף אחד לא צריך לדעת. אתה תבוא ותעבוד שמה, צ'ינקיביצ'ה 11".

370
00:32:39,000 --> 00:32:44,132
שהיה שמה ז'אנדארמריה גרה שמה.

371
00:32:44,133 --> 00:32:45,199
העבודה הייתה קשה.

372
00:32:45,200 --> 00:32:46,499
מראיינת: איזו עבודה זאת הייתה?

373
00:32:46,500 --> 00:32:51,432
י.ק.: הייתי, היו מביאים לי, אה...נו.

374
00:32:51,433 --> 00:33:01,932
אה...בחורף קר...זה כמו אבנים היו שמים בתנור, פחם.

375
00:33:01,933 --> 00:33:07,999
אה...סחבתי לקומה שלישית, רביעית, העיקר אמרתי אני חי.

376
00:33:08,000 --> 00:33:17,999
נראה הלאה מה יהיה. לא האמנתי שאני חי, תמיד הייתי עושה צביטה כזאת.

377
00:33:18,000 --> 00:33:26,999
אחרי חודש נודע לי שאחי נשאר בחיים, הוא היה פיזית בנוי טוב.

378
00:33:27,000 --> 00:33:36,732
ועשו סלקציה, מי שבריא נשאר לעבוד עוד, ומי שילד או זקן או חולה,

379
00:33:36,733 --> 00:33:44,732
או פיזית לא בנוי טוב, ל...אה...וואגון (קרון)...נו...

380
00:33:44,733 --> 00:33:45,332
מראיינת: לקרון של ה...

381
00:33:45,333 --> 00:33:52,232
י.ק.: לקרון. לוקחים אותו...לטרבלינקה.

382
00:33:52,233 --> 00:33:54,499
ואח שלי נשאר בחיים.

383
00:33:54,500 --> 00:33:56,332
מראיינת: הוא לא הגיע לטרבלינקה.

384
00:33:56,333 --> 00:34:03,266
י.ק.: ו...לא, הוא היה פיזית...הוא אמר שהוא גם נגר אז השאירו אותו בחיים.

385
00:34:03,267 --> 00:34:12,099
עכשיו, אבא שלי, בא בלום ואומר אני צריך את האבא...משה קפל.

386
00:34:12,100 --> 00:34:19,266
אני אוהב את הרהיטים שלי והוא יכול לבוא ולעבוד בשביל ה...פור די שטאדט (עבור העיר).

387
00:34:19,267 --> 00:34:24,666
אונד אה...ה...הצוות שעובד איתי בזה.

388
00:34:24,667 --> 00:34:32,066
כולם התלהבו מהרהיטים, מהפוליטורה וזה...

389
00:34:32,067 --> 00:34:35,332
אז קוראים לו...שיכנ...שיצא.

390
00:34:35,333 --> 00:34:41,999
אבא ייצא, ואומר לו בלום שהוא, שאבא נשאר בחיים.

391
00:34:42,000 --> 00:34:46,132
אז הוא עו...אומר "בלי המשפחה אני לא הולך".

392
00:34:46,133 --> 00:34:54,899
והלך עם המשפחה לטרבלינקה.

393
00:34:54,900 --> 00:34:57,999
עכשיו קטע הבא, מה את רוצה לדעת?

394
00:34:58,000 --> 00:34:59,999
שאני על טרבלינקה לא יודע כלום.

395
00:35:00,000 --> 00:35:01,599
מראיינת: אתה לא הגעת לטרבלינקה?

396
00:35:01,600 --> 00:35:04,232
י.ק.: לטרבלינקה לא, אני נשארתי בחיים.

397
00:35:04,233 --> 00:35:05,166
מראיינת: תודה לאל.

398
00:35:05,167 --> 00:35:09,499
אוקיי ואני עובד שם בז'אנדרמריה...

399
00:35:09,500 --> 00:35:18,999
או...אבל יש לי לאכול חתיכת לחם, קצת מרק, קצת זה...זה כבר היה טוב.

400
00:35:19,000 --> 00:35:26,166
אני פוגש את אחי, בוולובה, בגטו הגדול.

401
00:35:26,167 --> 00:35:33,399
ומחליטים להיות יחד, אני אישן איתו ב...בגטו וולובה.

402
00:35:33,400 --> 00:35:41,566
Äh...Jede Tage kam von Gendarmen und er holt zu der arbeit uns...(כל יום בא השוטר ואוסף את האנשים לעבודה)

403
00:35:41,567 --> 00:35:49,966
אה...קבוצה שלמה לקח שמה, כל מיני עובדים לז'אנדרמריה, שיעבדו.

404
00:35:49,967 --> 00:35:57,999
היה שם חייט, היה אחד שמתקן נעליים, היה אחד במטבח שעזר שמה.

405
00:35:58,000 --> 00:36:05,332
מהגליניצה, ואת אלו הם הצילו. ואחר כך אני נוספתי גם כן.

406
00:36:05,333 --> 00:36:16,499
מקום היה בטוח, אבל נשארתי בלי הורים, בלי אחות, בלי אבא ואמא, רק עם אח אחד.

407
00:36:16,500 --> 00:36:18,999
הלאה, מה קרה הלאה.

408
00:36:19,000 --> 00:36:19,499
מראיינת: שניה.

409
00:36:19,500 --> 00:36:20,932
י.ק.: תשאלי אם הוא מרשה.

410
00:36:20,933 --> 00:36:28,299
IV: {unverständlich}

411
00:36:28,300 --> 00:36:33,166
IV: Ähm...Also er wollte zurück ins Ghetto und ein Gendarm hat ihn erwischt.

412
00:36:33,167 --> 00:36:41,132
Und hat gesagt, "du Jude komm mit mir mit" und dann hat er gedacht, dass seine letzte Stunde hat geschlagen.

413
00:36:41,133 --> 00:36:42,999
Aber trotzdem war das nicht der Fall, Gott sei Dank.

414
00:36:43,000 --> 00:36:46,999
Und der Gendarm hat mit seinen Kollegen gestritten und sie wollte ihn umbringen

415
00:36:47,000 --> 00:36:49,999
Aber der Gendarm hat darauf bestanden, dass sie ihn nicht umbringen.

416
00:36:50,000 --> 00:36:53,499
Hat ihm sogar einen Mantel gegeben und einen Schal und schickte ihn weg.

417
00:36:53,500 --> 00:36:56,332
Und dann ging er zurück zu der Schreinerei.

418
00:36:56,333 --> 00:36:59,432
Und dort hat er erfahren, dass sein Bruder überlebt hat.

419
00:36:59,433 --> 00:37:03,199
Er hat ihn noch nicht getroffen, aber hat erfahren, dass er überlebt hat.

420
00:37:03,200 --> 00:37:07,732
Er ging zurück zum Haus der Familie, da war alles Ruine.

421
00:37:07,733 --> 00:37:11,366
Er hat nur Blut dort gesehen und Ruinen, suchte nach Fotos.

422
00:37:11,367 --> 00:37:12,966
Das war für ihn sehr wichtig.

423
00:37:12,967 --> 00:37:18,632
Und es war ein polnischer Mann, der eigentlich aus Österreich kam, ein Nazi.

424
00:37:18,633 --> 00:37:23,332
Und er hat einen Sohn gehabt, der so alt war wie er, und scheinbar hat er gedacht,

425
00:37:23,333 --> 00:37:26,166
er wäre sein Sohn und deswegen hat er ihn irgendwie geschützt.

426
00:37:26,167 --> 00:37:29,999
Aber er hat ihm gesagt, er soll nie sagen, dass er Jude ist.

427
00:37:30,000 --> 00:37:33,499
Und er schickte ihn zur Arbeit für die Gendarmerie.

428
00:37:33,500 --> 00:37:41,066
Und dort hat er gearbeitet und wie gesagt, seine Familie wurde nach Treblinka geschickt.

429
00:37:41,067 --> 00:37:44,999
Und er ist geblieben und sein Bruder.

430
00:37:45,000 --> 00:37:48,232
Und sein großer Bruder überlebte in dem großen Ghetto.

431
00:37:48,233 --> 00:37:53,999
Und dann haben sie zusammen gelebt und er musste jeden Tag arbeiten gehen für die Gendarmerie.

432
00:37:54,000 --> 00:37:58,899
Manchmal als Koch, manchmal als Putzmann, manchmal irgendwelche Steine schleppen und so weiter.

433
00:37:58,900 --> 00:38:03,766
Und er sagt: "Ich bin...ich blieb.. ich blieb da allein ohne meine Eltern."

434
00:38:03,767 --> 00:38:04,999
Also, er war nicht in Treblinka.

435
00:38:05,000 --> 00:38:06,666
MA: Nein.

436
00:38:06,667 --> 00:38:08,266
י.ק.: עד שיום אחד.

437
00:38:08,267 --> 00:38:09,232
מראיינת: אוקיי.

438
00:38:09,233 --> 00:38:09,999
MA: OK, dann machen wir...

439
00:38:10,000 --> 00:38:22,266
י.ק.: וילי אומר לי...אתה...אחרי שבא אחד מהקומפניה, מהז'אנדרמים שהיה מגונה באיזה כפר,

440
00:38:22,267 --> 00:38:30,666
והוא בא לז'אנדרמריה, צ'ינקיביצ'ה 11 שהיו, ומחפשת אותי.

441
00:38:30,667 --> 00:38:34,999
מה...מה אתה מחפש אותי?

442
00:38:35,000 --> 00:38:41,532
הייתה הפצצה של האמריקאים וממשפחה מישהו נהרג, אז אני אשם.

443
00:38:41,533 --> 00:38:49,732
אני יהודי. יש שמה ביניהם כמה, הם אומרים מה אתה רוצה? זה ילד.

444
00:38:49,733 --> 00:38:54,832
לא, הוא יהודי ויהודי הפציצו וכל מיני שטויות כאלו.

445
00:38:54,833 --> 00:39:00,032
אמרתי, זה בשבילי נגמר, אין לי כבר איפה להיות.

446
00:39:00,033 --> 00:39:08,699
ובדיוק באותו זמן, קיבלו פקודה לארוז את כל הדברים, הם נוסעים עכשיו לרוסיה.

447
00:39:08,700 --> 00:39:19,766
לקייב, אחר כך סטלינגרד, לא יודע והייתה גם ז'אנדרמריה עם סוסים, צעירים, שהיה נוסעים עם צעירים.

448
00:39:19,767 --> 00:39:21,432
מראיינת: מי...מי היה צריך לנסוע לרוסיה?

449
00:39:21,433 --> 00:39:33,399
י.ק.: הצעירים עזבו, באו אחרים יותר זקנים אבל אמרתי אני יותר לא רוצה לעבוד שמה, אני אהיה בגטו...

450
00:39:33,400 --> 00:39:33,999
מראיינת: כן.

451
00:39:34,000 --> 00:39:36,332
י.ק.: לספר זה סיפור ארוך אני לא רוצה...

452
00:39:36,333 --> 00:39:37,666
מראיינת: אז תספר...

453
00:39:37,667 --> 00:39:40,832
י.ק.: ...אני לא רוצה שיהיה לי בעיות אחר כך

454
00:39:40,833 --> 00:39:42,299
מראיינת: עד איזה גיל היית בגטו?

455
00:39:42,300 --> 00:39:47,366
י.ק.: כן, עכשיו זה מאוד מעניין מה שקורה אחר כך.

456
00:39:47,367 --> 00:39:51,332
אה...והיה לי ברירה "טו בי אור נוט טו בי" ("להיות או לא להיות")

457
00:39:51,333 --> 00:40:02,399
ואמא בגטו נתנה לי טבעת מהאירוסים שלה שהיה יהלום קטן בפנים ואמרה אם תרצה מים, אם תתן לי לש...

458
00:40:02,400 --> 00:40:07,999
לחיות, תן את זה שיתנו לך לחיות. זה הגנה של חיים.

459
00:40:08,000 --> 00:40:17,666
אני לקחתי...קיבלתי שמה פעם בשיניים את ה...מבחור...ככה הבומבה,

460
00:40:17,667 --> 00:40:25,266
יצאה לי שן ושמה הכנסתי את הטבעת מפה שהיה לי בדיוק מקום בשביל הטבעת.

461
00:40:25,267 --> 00:40:30,566
טוב, וככה שמרתי על הטבעת כל הזמן.

462
00:40:30,567 --> 00:40:43,032
והייתי בגטו עם אחי בוולובה, יום אחד תופסים אותי לעבודה, לבית חרושת לנשק בראדום,

463
00:40:43,033 --> 00:40:48,099
למחלקה וויס שהיו עושים פיסטולטים.

464
00:40:48,100 --> 00:40:54,832
אני אף פעם לא עבדתי בזה, שמו אותי על יד מכונה, תוריד ידית...תפתח יד...

465
00:40:54,833 --> 00:40:59,399
אבל זה זז קצת אז קילקלתי שמה. שני ארגזים.

466
00:40:59,400 --> 00:41:06,266
עובד...עובד אחר עובר אומר (קול של תדהמה) "מה עשית? מחר יתלו אותך, סבוטז' (חבלה)!"

467
00:41:06,267 --> 00:41:16,366
אני לא ידעתי. אומר יש מכונה יש מחסן, תפתח את הדלת, תכניס את זה שלא יראו.

468
00:41:16,367 --> 00:41:27,999
ובגלל שנגמרה העבודה הלכנו לישון איזה ארבע קילומטר מהבית חרושת, צריפים, גם אחרי קטן...צריפים.

469
00:41:28,000 --> 00:41:40,999
והיה מינוס שלושים קור, שלג עד...לא זוכר. אה...ככה...לא היה קור ו...ו....

470
00:41:41,000 --> 00:41:46,832
ולא טוב שמחר אולי יתלו אותי, מי יודע אם ימצאו משהו.

471
00:41:46,833 --> 00:41:52,666
ואני שוב פעם יושב על זה, בלילה ככה נרדם על ה...

472
00:41:52,667 --> 00:41:58,966
היית באושוויץ, ראית את המיטות? אז אה...כאלה מיטות היו שמה.

473
00:41:58,967 --> 00:42:04,999
עכשיו, אחי בא מהעבודה, עבד במקום אחר, לא מוצא אותי.

474
00:42:05,000 --> 00:42:14,099
אמרו לו בגטו, וולובה, שתפסו אותי לעבודה ל...ויטוורניה ברוני.

475
00:42:14,100 --> 00:42:16,799
את הבנת מה שאמרתי ויטוורניה ברוני?

476
00:42:16,800 --> 00:42:17,999
מראיינת: זה השם של המקום ש...

477
00:42:18,000 --> 00:42:20,899
י.ק.: זה בית חרושת של...של נשק.

478
00:42:20,900 --> 00:42:22,732
מראיינת: איך קראו לבית חרושת?

479
00:42:22,733 --> 00:42:34,832
י.ק.: ויטוורניה ברוני. מחלקת ויס. שהיו מייצרים את הפיסטולטים.

480
00:42:34,833 --> 00:42:42,599
ואני לא יכול לישון בלילה, זה היה איזה קשר..ל...סמוי ביני ובין אחי.

481
00:42:42,600 --> 00:42:50,832
היה לו אחד שהוא למד איתו בבית ספר ואותו בחור היה גם כן במשטרה יהודית.

482
00:42:50,833 --> 00:42:54,832
הייתה משטרה יהודית שעזרה לגרמנים.

483
00:42:54,833 --> 00:43:00,832
צריכים להגיד את האמת את כל האמת מה היה. תסבירי לו את זה.

484
00:43:00,833 --> 00:43:02,332
מראיינת: בסדר.

485
00:43:02,333 --> 00:43:05,466
IV: Er möchte, dass ich Ihnen...

486
00:43:05,467 --> 00:43:12,599
Und er hat erzählt, seine Mutter hat ihm im Ghetto noch einen Ring gegeben mit einem Diamant für den Fall der Fälle.

487
00:43:12,600 --> 00:43:17,832
Die hat er im Mund versteckt, weil er hat früher hier einen Schlag bekommen, und er hat einen Zahn verloren.

488
00:43:17,833 --> 00:43:20,666
Dort hat er seinen Ring versteckt.

489
00:43:20,667 --> 00:43:28,566
Ähm...Er musste dann...er hat dann gearbeitet, man hat ihn genommen zu arbeiten in einer Fabrik für Waffenindustrie.

490
00:43:28,567 --> 00:43:28,999
MA: Mhm...

491
00:43:29,000 --> 00:43:31,932
IV: Dort wurden auch Pistolen gemacht.

492
00:43:31,933 --> 00:43:36,699
Dann äh...gewohnt hat er vier Kilometer entfernt von dieser Fabrik.

493
00:43:36,700 --> 00:43:40,332
In so...wie nennt man das? So…so...

494
00:43:40,333 --> 00:43:40,832
י.ק.: תשאלי, אני אגיד לך.

495
00:43:40,833 --> 00:43:44,166
IV: So...wie diese Häuser, wie in Auschwitz. Also...

496
00:43:44,167 --> 00:43:44,266
MA: Baracken.

497
00:43:44,267 --> 00:43:47,466
IV: Baracken, genau. In Baracken.

498
00:43:47,467 --> 00:43:50,332
Es war minus 30 Grad, es war sehr, sehr kalt.

499
00:43:50,333 --> 00:43:55,299
Seinen Bruder hat er nicht gesehen, aber beide wussten, dass sie am Leben sind.

500
00:43:55,300 --> 00:44:01,999
י.ק.: ועוד תצייני ששמרו עלינו שמה אוקראינים.

501
00:44:02,000 --> 00:44:04,799
IV: Ah, diejenige, die auf sie dort aufgepasst haben, waren Ukrainer.

502
00:44:04,800 --> 00:44:07,466
YK: Schwarze... SS-Leute.

503
00:44:07,467 --> 00:44:10,132
IV: SS-Leute, meint er.

504
00:44:10,133 --> 00:44:17,266
IV: Ähm...der Freund von dem Bruder hat gearbeitet in einer jüdischen Polizei.

505
00:44:17,267 --> 00:44:20,332
Aber diese Polizei hat zusammen mit den Deutschen gearbeitet.

506
00:44:20,333 --> 00:44:22,999
Das wollte er, dass ich das Ihnen unbedingt erzähle.

507
00:44:23,000 --> 00:44:32,666
Y.K.: Ich sagte ihm, Aron, ich weiß, wo der ist. Komm mit mir!

508
00:44:32,667 --> 00:44:43,166
י.ק.: הוא ל...לקח אותו, איפה שהיו הצריפים ושמה האוקראינים ניסו להיכנס איתו...הם לא ידעו, לא שאלו הרבה שאלות.

509
00:44:43,167 --> 00:44:46,766
ואני שומע, צפצוף.

510
00:44:46,767 --> 00:44:53,066
להדגים את הצפצוף? (שורק)

511
00:44:53,067 --> 00:44:54,999
זה היה משפחתי כזה.

512
00:44:55,000 --> 00:44:56,832
מראיינת: יא אללה.

513
00:44:56,833 --> 00:45:04,599
י.ק.: אני שומע את זה ואומר "מאיפה זה בא?" מוכר לי ה...

514
00:45:04,600 --> 00:45:15,299
אז כבר הלב כבר מתחיל לפעול בצורה אחרת ולאט לאט מתקרב אליי, מחבק אותי, והוא אומר לי "ספר לי מה קרה".

515
00:45:15,300 --> 00:45:19,999
אז אני מספר לו. אומר לי הייתה לו הרגשה שאתה בסכנה

516
00:45:20,000 --> 00:45:27,666
והוא בא, חיכינו עד שיהיה אור ויצאנו בקור של שלושים מינוס.

517
00:45:27,667 --> 00:45:39,999
היינו צריכים לעבור פסי רכבת והוא אומר לי ככה "אני אמשוך אותך במעיל, אתה בורח איתי יחד".

518
00:45:40,000 --> 00:45:50,166
ואנחנו הכרנו את ראדום. היינו ילדים, היינו משחקים...כל רחוב שמה. כמו...מקום קטן, לא...

519
00:45:50,167 --> 00:45:57,299
והוא מושך אותי ואני מקבל רגליים של ברזל, לא יכול לזוז.

520
00:45:57,300 --> 00:46:01,799
פחדתי, נו מה? מה לעשות?

521
00:46:01,800 --> 00:46:08,766
עוד פעם אני שוב פעם אני לא יכול לברוח. פעם השלישית הוא אומר אני עוזב אותך, תעשה מה שאתה רוצה.

522
00:46:08,767 --> 00:46:20,999
אמרתי זהו זה, עכשיו אני צריך לצאת. ואז הוא פורץ, אם לא היו לו רגילים, ואני אחריו ולא רצים באותו כיוון...מסביב.

523
00:46:21,000 --> 00:46:29,566
אבל הפגישה הייתה במקום שהיו מחסנים של עץ, שהיו שייכים לאיזה בן דוד שלנו.

524
00:46:29,567 --> 00:46:41,166
אז הכרנו אותו. בתור ילדים היינו באים והוא נתן לנו גלידות, כל מיני דברים טובים, אז זכרנו את המקום.

525
00:46:41,167 --> 00:46:48,332
עכשיו חושך, אף אחד לא מתקרב. חשבתי אולי תפסו אותו.  אולי מה...

526
00:46:48,333 --> 00:46:54,832
באים לבוא פועלים, אני שוב פעם שומע את השריקה, אמרתי זהו זה.

527
00:46:54,833 --> 00:46:58,399
היום הגיע אחי הגדול.

528
00:46:58,400 --> 00:47:09,099
עכשיו לאן הולכים? הייתה לה אחת בחורה, אצלנו עבדה, קראו לה מרישה...אוקולוס,

529
00:47:09,100 --> 00:47:15,766
שהייתה מבייחו, מכפר, והייתה עוזרת לאמא בבית.

530
00:47:15,767 --> 00:47:28,266
אצלנו בשולחן היו איזה שמונה עשרה איש, עובדים, משפחה, היה אחד זקן עם זקן, לבד. קראו לו פרץ.

531
00:47:28,267 --> 00:47:33,099
זכו...אני אומר מה שאני זוכר. ולא היה לו אף אחד.

532
00:47:33,100 --> 00:47:36,466
אז אכל אצלנו ארוחת צהריים, ארוחת בוקר.

533
00:47:36,467 --> 00:47:46,966
אמרנו נלך למרישה. אמא ואבא התח...חיתנו אותה ובא מישהו אחר לעבוד והוא היה שוער.

534
00:47:46,967 --> 00:47:50,332
את יודעת מה זה שוער? שמר על בית גדול.

535
00:47:50,333 --> 00:47:51,999
מראיינת: הבעל של מרישה היה שוער?

536
00:47:52,000 --> 00:47:54,132
י.ק.: הבעל, כן.

537
00:47:54,133 --> 00:48:03,066
והוא היה פותח את השער באחת עשרה בלילה מי שבא, היה צריך לתת לו קצת כסף, פתח את השער, נתן לנו להיכנס.

538
00:48:03,067 --> 00:48:08,132
אמרנו זה, היא כמו משפחה. היא תקבל אותנו, אולי נתחבא שמה.

539
00:48:08,133 --> 00:48:10,666
חיפשנו איזה מוצא.

540
00:48:10,667 --> 00:48:21,999
באים עם מרישה. היא מחבקת אותנו, מורידה לנו את הבגדים, רוחצת אותם, לא כמו שהיום יש מכונה.

541
00:48:22,000 --> 00:48:28,999
הפאלייה הגדולה (צוחק). רוחצת, היא עשתה מרק קפושייה.

542
00:48:29,000 --> 00:48:31,032
את יודעת מה זה קפושייה?

543
00:48:31,033 --> 00:48:31,866
מראיינת: לא.

544
00:48:31,867 --> 00:48:39,932
"י.ק.: מרק מכרוב, כזה טוב. תפוחי אדמה. "תאכלו כל זה וזה ותהיו שקטים שלא יראו אותכם.

545
00:48:39,933 --> 00:48:50,999
ובסוף היא נותנת לנו אוכל וקצת כסף ואומרת לנו "אתם לא יכולים להישאר, הם יגלו כאן שיש מישהו זר",

546
00:48:51,000 --> 00:49:00,266
גם הילדים יורדים ורואים, הם היו גסטאפו של כמה ילדים גרו שם אותו בית.

547
00:49:00,267 --> 00:49:10,999
"ו...אמרה "תלכו, ניפגש, אני אתפלל כל יום בכנסייה שאתם תישארו בחיים.

548
00:49:11,000 --> 00:49:16,432
ועשתה ככה (צולב את עצמו) ותלכו, והלכנו.

549
00:49:16,433 --> 00:49:17,299
מראיינת: לאן?

550
00:49:17,300 --> 00:49:28,066
י.ק.: עכשיו מה עושים? נלך ליער יהרגו אותנו הפולנים שמה, אנטישמים, לא אוהבים יהודים.

551
00:49:28,067 --> 00:49:34,299
עכשיו, ברירה אין. צריכים לחזור לגטו להיות עם היהודים.

552
00:49:34,300 --> 00:49:45,899
איך נכנסים לגטו? שוב פעם בעיה. היו קבוצות שעמדו מחוץ לגטו, מורמאכט, מ...אס אס, מכל מיני מקומות.

553
00:49:45,900 --> 00:49:54,299
ובבאטה היו עושים נעליים, כל מיני דברים והם חזרו, אז לא הוספנו זה זה וזה.

554
00:49:54,300 --> 00:50:01,266
נתנו להיכנס, נתנו לכל אחד (צוחק), אבל לצאת זה היה אי אפשר, היו סופרים כל בן אדם.

555
00:50:01,267 --> 00:50:05,332
הצטרפנו לקבוצה, נכנסנו לגטו.

556
00:50:05,333 --> 00:50:17,766
וכך היינו בגטו גדול, עד שאני הלכתי לעבוד, חזרתי לא ראיתי את אח שלי כבר.

557
00:50:17,767 --> 00:50:25,132
אח שלי היה אז בגטו ו...באו משטרה יהודית, אני אומר כמו שהיה.

558
00:50:25,133 --> 00:50:36,332
משטרה פולנית, וגסטאפו חיפשו שמה יהודי, מצאו אותו, לקחו אותו לטרנספורט שהיה עושה מעיר לעיר.

559
00:50:36,333 --> 00:50:43,666
נגיד היו צריכים אלף מאתיים איש להביא, מכל מקום לקחו קצת, צירפו למשלוח ושלחו.

560
00:50:43,667 --> 00:50:46,999
כמו בהמות.

561
00:50:47,000 --> 00:50:54,132
אני בא שוב פעם, לקחו אותו לטרבלינקה. לא ידעתי איפה טרבלינקה, מה עושים שמה.

562
00:50:54,133 --> 00:51:00,932
ו...וכבר לא היה לי כוח יותר. זה היה המגן שלי היחידי.

563
00:51:00,933 --> 00:51:07,266
ואחר כך נודע לי, סיפרו לי במשטרה, איך הבחור הזה שהיה במשטרה,

564
00:51:07,267 --> 00:51:14,199
ש...פרץ בתוך ה...אה...וואגון (קרון)

565
00:51:14,200 --> 00:51:15,499
מראיינת: ב...בקרון.

566
00:51:15,500 --> 00:51:16,799
י.ק.: בקרון

567
00:51:16,800 --> 00:51:22,466
י.ק.: את הרצפה, כמה...קרשים...וברח דרך איפה שה...גלגלים.

568
00:51:22,467 --> 00:51:32,532
התחיל לרוץ, היה לו בור מהרכבת, שם. שליוו את הרכבת, הוא שם ברגל.

569
00:51:32,533 --> 00:51:41,499
אחרי איבוד דם, הפולנים מצאו אותו בשדה ולקחו אותו לז'אנדרמריה וקיבלו פרס.

570
00:51:41,500 --> 00:51:47,199
כל אחד קיבל שק עם מלח, מלח היה דבר מבוקש.

571
00:51:47,200 --> 00:51:51,899
ואם היה לי כסף, אולי הייתי יכול להציל אותו.

572
00:51:51,900 --> 00:52:00,066
הייתה לו גם חברה. חיפשנו מאיפה לוקחים קצת כסף. נשחד אולי את הגרמנים, את הפולנים שמה.

573
00:52:00,067 --> 00:52:06,832
לא היה לנו. ואז נשארתי לבד, לבד, לבד.

574
00:52:06,833 --> 00:52:11,032
פרק, גטו. גמרנו.

575
00:52:11,033 --> 00:52:13,432
צריך עובדים.

576
00:52:13,433 --> 00:52:18,366
"מי נגר?" אני הרמתי יד. "אני נגר".

577
00:52:18,367 --> 00:52:27,232
שלא הייתי נגר, ראיתי איך שעובדים אבל לא...(צוחק). אני ידעתי לדפוק איזה...מסמר, כן?

578
00:52:27,233 --> 00:52:30,799
או דברים קטנים אבל לא...הלכתי.

579
00:52:30,800 --> 00:52:37,499
עבדתי, קיבלתי מכות, לא חשוב. שלחו אותי לבליז'ין, מחנה ריכוז.

580
00:52:37,500 --> 00:52:39,199
מראיינת: איך קוראים למחנה ריכוז הזה?

581
00:52:39,200 --> 00:52:47,599
י.ק.: בליז'ין. היה סקרז'סקו.

582
00:52:47,600 --> 00:52:53,832
בליז'ין היה מחנה שהיו עשרת אלפים אה...קומוניסטים.

583
00:52:53,833 --> 00:52:54,599
מראיינת: אה.

584
00:52:54,600 --> 00:53:08,999
י.ק.: זאת אומרת, פוליטרוקים, קצינים, הוציאו את כולם ו...הרגו. והחליטו להקים מחנה עבודה שיספק לורמאכט...

585
00:53:09,000 --> 00:53:20,132
את הבגדים, מהחזית...היו עם דם. היו צריכים לנקות.

586
00:53:20,133 --> 00:53:26,066
אה...צריכים נעליים היה לתקן, אז אנחנו היינו מתקנים.

587
00:53:26,067 --> 00:53:38,399
היו צריכים ארגזים לתחמושת. מחלקת נגרות היה. ארבייטסלאגר (מחנה עבודה). פתאום דט'לאגר (מחנה מוות) - ארבייטסלאגר.

588
00:53:38,400 --> 00:53:48,999
אוקיי. עכשיו הרוסים מתקדמים, מתקדמים קדימה, שולחים אותנו לאושוויץ.

589
00:53:49,000 --> 00:53:53,332
זה מעניין או לא? אם לא, אני אפסיק. תשאלי אותו, אם זה מעניין.

590
00:53:53,333 --> 00:53:55,332
מראיינת: אני אעשה...אני אתרגם לו מה שאתה אמרת

591
00:53:55,333 --> 00:53:59,099
י.ק.: אני לא רוצה, אם זה מיותר בשבילו אני אפסיק.

592
00:53:59,100 --> 00:54:00,999
מראיינת: אין...אין מיותר, זה בסדר

593
00:54:01,000 --> 00:54:01,499
י.ק.: זה בסדר?

594
00:54:01,500 --> 00:54:03,999
מראיינת: בטח, אני אספר לו מה אמרת.

595
00:54:04,000 --> 00:54:15,332
י.ק.: אז זה תיאור אותנטי כמו שהיה. אני לא היסטוריון, אני לא יודע תאריכים. תשאלי על התאריך בדיוק, לא ידעתי מתי שבת ומתי יום כיפור.

596
00:54:15,333 --> 00:54:16,666
מראיינת: לא משנה.

597
00:54:16,667 --> 00:54:19,032
מראיינת: אני אתרגם לו עכשיו ואחרי זה אני אמשיך לשאול, בסדר?

598
00:54:19,033 --> 00:54:19,999
י.ק.: אוקיי.

599
00:54:20,000 --> 00:54:30,499
IV:  Ähm...Er meint, also, eines Tages, als er gearbeitet hat und übernachtet hat in dieser Baracke, hat er plötzlich so ein Pfeifen gehört, wie der Familienpfiff früher war.

600
00:54:30,500 --> 00:54:36,166
Und dann hat er plötzlich seinen großen Bruder gefunden und sein großer Bruder hat gesagt, "komm lass uns weglaufen."

601
00:54:36,167 --> 00:54:45,999
Dann sind sie weggelaufen und...und suchten eine Fraue namens Marischa, die eine Putzfrau bei seiner Familie war.

602
00:54:46,000 --> 00:54:52,099
Und die Frau hat sie auch empfangen, sie hat ihre Kleider gewaschen, sie hat ihnen Essen gegeben.

603
00:54:52,100 --> 00:54:58,999
Aber sie meinte, sie könnten nicht hier bleiben, weil dort in diesem Haus gab Kinder, auch von Gestapo Leute...

604
00:54:59,000 --> 00:55:02,666
Und deswegen mussten sie weiterziehen.

605
00:55:02,667 --> 00:55:12,999
"Äh...wir wussten nicht, wohin wir gehen", meint er. Und dann haben sie sich einer Gruppe angeschlossen, die im Ghetto gewohnt hat und außerhalb gearbeitet hat.

606
00:55:13,000 --> 00:55:16,432
So sind sie mit denen zurück ins Ghetto gekommen.

607
00:55:16,433 --> 00:55:24,666
Äh...eines Tages kam die Polizei zu Ghetto und hat seinen Bruder zu Transport zu Treblinka genommen.

608
00:55:24,667 --> 00:55:27,332
Er war allein und wusste nicht, was er machen soll.

609
00:55:27,333 --> 00:55:38,766
Später hat er gehört, dass sein Bruder, während dieses Transports vom Zug gesprungen ist und dann wurde er erschossen und war verletzt an seinem Beinen.

610
00:55:38,767 --> 00:55:48,066
Und...er, im Ghetto hat man wieder Arbeiter gesucht, dann hat man ihn gefragt, ob er als Schreiner arbeiten kann.

611
00:55:48,067 --> 00:55:52,766
Dann hat er gesagt, er könnte als Schreiner arbeiten, obwohl er keine Ahnung hatte.

612
00:55:52,767 --> 00:55:57,132
Dann schickten sie ihm zum KZ Bliżyn...ob ich den Namen richtig aussprechen kann.

613
00:55:57,133 --> 00:55:59,999
Y.K.: Skarżysko...

614
00:56:00,000 --> 00:56:05,199
IV: Und diese KZ...diese KZ kam früher...waren früher zehntausend Kommunisten.

615
00:56:05,200 --> 00:56:09,999
Sie wurden alle umgebracht und dieses KZ wurde umgewandelt als Arbeitslager.

616
00:56:10,000 --> 00:56:17,266
Und dort hat er gearbeitet in einer Fabrik, der…äh...für die deutsche Wehrmacht gearbeitet hat.

617
00:56:17,267 --> 00:56:22,766
Sie haben Schuhe für sie gemacht, sie haben Kleider für sie gemacht und so weiter.

618
00:56:22,767 --> 00:56:30,832
Und dann eines Tages kamen die Deutschen, also die Nazis, und haben sie nach Auschwitz geschickt.

619
00:56:30,833 --> 00:56:31,999
MA: OK.

620
00:56:32,000 --> 00:56:35,299
י.ק.: עכשיו סדר היום של בליז'ין, לספר?

621
00:56:35,300 --> 00:56:38,666
מראיינת: אה, חכה שניה. אה...באושוויץ תספר.

622
00:56:38,667 --> 00:56:40,299
י.ק.: אה, לא, אושוויץ עוד לא.

623
00:56:40,300 --> 00:56:40,666
מראיינת: עוד לא?

624
00:56:40,667 --> 00:56:41,599
י.ק.: בליז'ין.

625
00:56:41,600 --> 00:56:41,999
מראיינת: אה.

626
00:56:42,000 --> 00:56:54,666
י.ק.: בליז'ין, זקס אור (שעה שש) בבוקר צריכים להציג לאפל (מסדר).

627
00:56:54,667 --> 00:56:57,799
וסופרים.

628
00:56:57,800 --> 00:57:07,332
אולי מישהו ברח, אולי לא, אף אחד לא ברח אבל סתם בשביל להחזיק אותנו שעתיים, הם היו לבושים טוב, אנחנו ככה רעדנו.

629
00:57:07,333 --> 00:57:16,899
ואחד שלא בא בזמן, איחר כמה רגעים, קיבל על הטוסיק עשרים וחמש ככה רוטן (מלקות)

630
00:57:16,900 --> 00:57:26,266
כדי שכולם יראו, שצריכים לבוא בזמן, שצריך להיות סדר גרמני כמו שצריך. אוקיי.

631
00:57:26,267 --> 00:57:36,999
וזה היה מאוד קשה שמה, אני עבדתי בנגריה ואני חליתי בטיפוס.

632
00:57:37,000 --> 00:57:45,666
מחלה מאוד...אה...רצינית. תאמיני שלא היה לה צרעת, לא היה בר...התחילו רק, את מבינה.

633
00:57:45,667 --> 00:57:56,999
אז נשארתי בצריף ושמה הביאו אוכל בשעה אחת עשרה וחצי ככה, בשביל העובדים שיעבדו יקבלו קצת מרק.

634
00:57:57,000 --> 00:58:06,532
ואני ירדתי מהמיטה עם חום וגנבתי קצת אוכל וככה...וככה נשארתי בחיים. אני לא יודע.

635
00:58:06,533 --> 00:58:18,332
שאני חי מספר אני לא מאמין עכשיו איך...היום אני יוצא החוצה, עושה האפצ'י, לא קרה כלום, זה הכל בסדר, מה?

636
00:58:18,333 --> 00:58:25,399
אז הייתי בלי נעליים, בלי זה, שלושים מינוס לא קרה לי כלום.

637
00:58:25,400 --> 00:58:36,732
היי..היום אני בן 92 וכן...זה טוב שאני זוכר ומאוד רציתי לספר את המסר מה היה.

638
00:58:36,733 --> 00:58:43,699
מפני שיש עכשיו דורות שלא ראו את זה, רק שמעו.

639
00:58:43,700 --> 00:58:49,999
וזה סיפור אותנטי אולי, מאחד שהיה שמה ויספר מה שקרה לו.

640
00:58:50,000 --> 00:58:57,499
ויכול להיות שלמישהו אחר קרה משהו אחר. זה אני לא אחראי. אני אחראי על המילים שאני אומר.

641
00:58:57,500 --> 00:58:58,332
מראיינת: בודאי.

642
00:58:58,333 --> 00:58:59,566
י.ק.: אוקיי.

643
00:58:59,567 --> 00:59:01,332
עכשיו אה...אושוויץ, כן?

644
00:59:01,333 --> 00:59:02,332
מראיינת: כן.

645
00:59:02,333 --> 00:59:07,166
י.ק.: אוקיי

646
00:59:07,167 --> 00:59:08,499
מראיינת: אתה רוצה לספר לנו?

647
00:59:08,500 --> 00:59:19,666
י.ק.: הרוסים מתקרבים...שומעים בו...בו...בו בו בו בום (מחקה רעשים של חיילים מתקרבים), הם אמרו "אנטרטן" (להתייצב).

648
00:59:19,667 --> 00:59:28,266
ו...הרכבת כבר מחכה, מכניסים אותנו לרכבת ונוסעים לאושוויץ.

649
00:59:28,267 --> 00:59:34,666
לאושוויץ אני נוסע היום שעתיים, אני באושוויץ. עם הרכבת.

650
00:59:34,667 --> 00:59:40,466
אז שבועיים נסענו. בלי מים, בלי אוכל.

651
00:59:40,467 --> 00:59:49,332
היו צריכים אותנו, אנחנו בעלי מקצוע, אנחנו יודעים לעבוד. והיה מאוד קשה...המצב.

652
00:59:49,333 --> 01:00:14,866
הגענו לאושוויץ, עכשיו באנו. הורידו לנו את השיערות מראש, הורידו לנו את הבגדים, עשו לנו איזה דיסאינפקציה שמה עם  איזה חומר....ויצאתי.

653
01:00:14,867 --> 01:00:23,999
עשו לי פסים, אמרו "תושיט את היד", אמרתי "בשביל מה?" חשבתי אולי כבר רוצים לחתוך לי את היד גם (צוחק).

654
01:00:24,000 --> 01:00:30,999
לא הייתה לי ברירה, מה? (צוחק) עשו לי מספר. פוליטישה אבטיילונג (מחלקה פוליטית). אין אושוויץ (באושוויץ).

655
01:00:31,000 --> 01:00:33,999
אתם רוצים לראות את המספר, או לא?

656
01:00:34,000 --> 01:00:34,666
מראיינת: לא חושבת.

657
01:00:34,667 --> 01:00:36,166
י.ק.: לא חשוב.

658
01:00:36,167 --> 01:00:44,332
אז אה...עשו לי את המספר והיום אין לי שם. יש לי מספר.

659
01:00:44,333 --> 01:00:55,232
וזה מה שעשה לי את המספר, הוא שואל...עליי..."ילד, בן כמה אתה?" אמרתי "כבר ארבע עשרה...ארבע עשרה...עוד מעט חמש עשרה."

660
01:00:55,233 --> 01:01:03,866
רציתי להעלות את הגיל שאני מממ...(מחווה תנועה של חוזק)...יותר גדול...יותר מסוגל לעבוד.

661
01:01:03,867 --> 01:01:11,466
"מאיפה אתה?" אני אומר "מראדום". "איך קוראים לך?" , "קפל, יוסף".

662
01:01:11,467 --> 01:01:21,566
קראו לאבא של משה?" אמרתי "כן". "אני הייתי חבר שלו, הייתי סנדק שלך." ככה הוא אומר. הייגר".

663
01:01:21,567 --> 01:01:33,132
שהוא גם הוציא ספר בארה"ב, הוא גם מתאר שם...את יכולה...הבן שלי כאן, הוא מיודד שם עם המשפחה של הייגר.

664
01:01:33,133 --> 01:01:36,999
נכון אלון? הוא לא עונה....

665
01:01:37,000 --> 01:01:38,266
מראיינת: הוא היה גם יהודי?

666
01:01:38,267 --> 01:01:38,732
י.ק.: מה?

667
01:01:38,733 --> 01:01:40,232
מראיינת: הוא גם היה יהודי?

668
01:01:40,233 --> 01:01:40,266
י.ק.: מי?

669
01:01:40,267 --> 01:01:41,266
מראיינת: היידר...זה ש...

670
01:01:41,267 --> 01:01:53,566
י.ק.: יהודי! הוא היה מנהל בית יתומים בראדום והגרמנים באו, היו צריכים כוח אדם אינטלקטואלי שיודע לכתוב גרמנית, שידעו השפה,

671
01:01:53,567 --> 01:02:01,732
אז תפסו אותו לאושוויץ...ועוד כמה יהודים שמה שהם היו שם שנתיים עוד לפני שאני הגעתי.

672
01:02:01,733 --> 01:02:10,299
והוא היה במחתרת שמה, עם עוד...אנשים פוליטים.

673
01:02:10,300 --> 01:02:15,232
זה...עד כאן? או שאת רוצה להמשיך?

674
01:02:15,233 --> 01:02:16,499
מראיינת: אממ...

675
01:02:16,500 --> 01:02:24,599
IV: Um sechs Uhr früh mussten sie zum Appel stehen und man musste...man hat die Leute gezählt um zu sehen, ob jemand geflüchtet ist.

676
01:02:24,600 --> 01:02:27,999
Und wenn jemand zu spät gekommen ist, wurde er geschlagen.

677
01:02:28,000 --> 01:02:33,432
Äh...Später ist er an Typhus erkrankt und blieb alleine in dieser Baracke.

678
01:02:33,433 --> 01:02:36,966
Und dort hat er...äh...Essen geklaut.

679
01:02:36,967 --> 01:02:43,999
Er sagt, ich bin heute 92 Jahre alt und ich kann überhaupt nicht verstehen, dass ich noch am Leben bin. Wenn ich mir überlege, was ich erlebt habe.

680
01:02:44,000 --> 01:02:48,832
Es war immer minus dreißig Grad und kalt und nichts zum Essen und so weiter.

681
01:02:48,833 --> 01:02:57,999
Dann äh...er meint, er muss seine Geschichte erzählen, damit die nächste Generation äh die wahre Geschichte erkennen.

682
01:02:58,000 --> 01:03:06,299
Äh...dann kamen die Russen und bevor die Russen einmarschiert sind, hat man sie in eine be...deportiert nach Auschwitz.

683
01:03:06,300 --> 01:03:13,332
Als er in Auschwitz ankam, wurde er erstmals rasiert, er bekam ähmm...Dis...äh...

684
01:03:13,333 --> 01:03:14,232
MA: Desinfektion.

685
01:03:14,233 --> 01:03:18,299
IV: Genau. Und hat eben diese Kleider mit den Streifen bekommen.

686
01:03:18,300 --> 01:03:20,999
Und äh...man hat ihm eine Nummer.

687
01:03:21,000 --> 01:03:21,499
MA: Nummer.

688
01:03:21,500 --> 01:03:28,999
IV: ...gegeben. Und dann dort hat er jemand getroffen äh, der ihn gefragt hat, wie alt er ist und hat nach seinem Namen gefragt...

689
01:03:29,000 --> 01:03:30,832
י.ק.: העיקר שאין לי כבר שם, עשו לי מספר.

690
01:03:30,833 --> 01:03:30,999
IV: Ja...

691
01:03:31,000 --> 01:03:32,199
י.ק.: עשו לי מספר.

692
01:03:32,200 --> 01:03:36,699
IV: Hu omer {er sagt}, er sagte, ab diesem Tag hat er keinen Namen gehabt, er war nur eine Nummer.

693
01:03:36,700 --> 01:03:37,299
MA: Ja.

694
01:03:37,300 --> 01:03:43,999
IV: Und dieser hat ihn gefragt, wie sein Name ist, wie alt er ist und dann hat es sich herausgestellt, dass derjenige seinen Vater kannte.

695
01:03:44,000 --> 01:03:47,566
Dass er mit ihm befreundet war, er war auch Jude...genau.

696
01:03:47,567 --> 01:04:03,999
י.ק.: משם הייגר אומר לי אתה תעבור לכפר...באושוויץ, בירקנאו, תגיד שאני הדוד שלך. כולם מכירים אותי שמה "אלטה שטובה" (חדר מגורים ישן)...באראק (צריף).

697
01:04:04,000 --> 01:04:12,899
אחרי הבארק היה גם מחתרת. אבל אף אחד לא יודע. אם היו תופסים, יירו וגמרנו.

698
01:04:12,900 --> 01:04:20,866
אני לא ידעתי עוד הייתי יל...אפילו לא ידעתי, יש מחתרת, אין מחתרת (צוחק). אני ככה כל הזמן במתח.

699
01:04:20,867 --> 01:04:26,366
אמרתי אני אגיד, מה אכפת לי. העיקר להישאר בחיים, בסדר.

700
01:04:26,367 --> 01:04:42,932
אני בא ל"אלטה שטובה" שמה, אומר "אתה מכיר הייגר?" אמר "כן. מה איתך ועם הייגר?" הוא אומר, "הוא היה סנדק שלי", "אההה". בסדר. היה לי פרוטקשן (צוחק).

701
01:04:42,933 --> 01:04:57,266
יש אפל (מסדר) ו..."ור איסט איין טישלר?" ("מי פה נגר?") אני מרים את היד. הייתי כבר בן חמש עשרה או שש עשרה.

702
01:04:57,267 --> 01:05:06,332
?קום יונגה!" ("בוא, ילד!"). אני יוצא, "אתה תעבוד בגלייזאנשלוס" (הנחת פסי רכבת). את יודעת מה זה גלייזאנשלוס"

703
01:05:06,333 --> 01:05:07,499
מראיינת: ברכבת.

704
01:05:07,500 --> 01:05:09,932
י.ק.: פסי רכבת!

705
01:05:09,933 --> 01:05:17,999
אני נגר, אני מבין בעץ. היינו מוצאים את העצים, שמים חדשים...תחזוקה.

706
01:05:18,000 --> 01:05:19,732
מראיינת: זה היה באושוויץ או בבירקנאו?

707
01:05:19,733 --> 01:05:30,732
י.ק.: בירקנאו. ואני רואה את כל הסלקציות.

708
01:05:30,733 --> 01:05:53,666
אני רואה שבאים מהולנד, אה...באים יהודים מצרפת, באים מ...דנמרק. אנשים מכל אירופה באים, שמה. כמו בהמות, אף אחד לא יודע לאן הוא הולך.

709
01:05:53,667 --> 01:06:01,732
ואני...אנחנו מתקנים את הרכבת, מתקרבים לראות מה הולך שמה. אף אחד לא שאל.

710
01:06:01,733 --> 01:06:14,966
עכשיו הייתה שם קבוצה קנדה. שירדו באושוויץ יהודים שהורידו את החבילות של האנשים שבאו ושלחו למיון.

711
01:06:14,967 --> 01:06:26,999
בגדים לחוד, מכנסיים לחוד, נעליים לחוד, משקפיים לחוד. תותבות שיניים ל...חוד, היו מוציאים את הזהב וכל מיני דברים.

712
01:06:27,000 --> 01:06:37,832
זה באושוויץ ו...אפשר לראות את זה שמה ב...יש עוד שאלות?

713
01:06:37,833 --> 01:06:40,666
י.ק.: עכשיו מה שקורה, אנחנו באים לבונה.

714
01:06:40,667 --> 01:06:41,399
מראיינת: לאן?

715
01:06:41,400 --> 01:06:52,766
י.ק.: בונה, זה מחנה שזה סניף של אושוויץ-בירקנאו. עם העגלה לתקן. כן צריך, לא צריך, שלחו אותנו.

716
01:06:52,767 --> 01:06:53,932
מראיינת: בונה?

717
01:06:53,933 --> 01:06:55,799
י.ק.: מהעגלה, שירדו עשרים איש.

718
01:06:55,800 --> 01:06:56,566
מראיינת: אהמ...

719
01:06:56,567 --> 01:07:08,966
י.ק.: ואנחנו...אני שואל איפה אתם, מה עושים כאן, מה זה "אתה תשתוק", לא שומע, לא לדבר. שותק...זה...לא רואה כלום.

720
01:07:08,967 --> 01:07:23,299
רק אומרים לי מה שנגיד, תעשה. ו..בבונה עבדו שמה בחורות...מסלובקיה. שהם היו עובדים בחומר נפץ.

721
01:07:23,300 --> 01:07:36,999
והם מכינים שקיות של בד עם חומר נפץ והיו שמים ליד הפסי רכבת בבור. התגנבו שמה ושמו...אף אחד לא בא לחפש...שם היה בטוח.

722
01:07:37,000 --> 01:07:47,766
אנחנו באנו, אספנו את זה, הוצאנו, שמנו את זה, באו ליד קרמטוריום, שמנו שמה ואני לא יודע מה קורה. זה עבודה.

723
01:07:47,767 --> 01:08:03,666
עם האוכל שנשאר שבאו לאירופה אנשים, הקנדה אספה וגם שמה בבור. אנחנו הוצאנו מהבור וזרקנו לאף קא אל, זה היה מחנה נשים, רק נשים.

724
01:08:03,667 --> 01:08:11,299
וזרקנו לחם, נקרע לחתיכות באוויר עוד. וכל הזמן יריות וזה...

725
01:08:11,300 --> 01:08:26,999
למות זה היה קל, לחיות היה קשה (צוחק). תשמעי, יום אחד, בקיצור, חוזר הביתה, אני עבדתי אז מעשר עד הבוקר.

726
01:08:27,000 --> 01:08:35,232
היו שתי משמרות. בלי הפסקה. טרנספורטים היו צריכים לתקן...שטויות, כל מיני דברים.

727
01:08:35,233 --> 01:08:52,832
ואני שומע בום, בום, בום. לא יודע מה קרה. "אלטה שטובה"...מבארק (צריף) בא ואומר "תשמע, אתה לא יוצא היום לשום מקום".

728
01:08:52,833 --> 01:09:06,366
מזיז את המיטה, מוציא כמה קרשים מהרצפה, מכניס אותי לבור שמה. מסדר בחזרה, הכל בסדר.

729
01:09:06,367 --> 01:09:20,832
אני יושב בחושך, לא יודע מה קורה. שומע רק האו, האו, האו. כלבים (צוחק). אבל הם שמו מה שזה ריח שם...שהכלבים שמה לא יתקרבו.

730
01:09:20,833 --> 01:09:21,832
זה מעניין או לא?

731
01:09:21,833 --> 01:09:23,066
מראיינת: בטח שזה מעניין.

732
01:09:23,067 --> 01:09:24,499
י.ק.: אם לא, תגידו, אני...

733
01:09:24,500 --> 01:09:25,132
מראיינת: מאוד מעניין!

734
01:09:25,133 --> 01:09:36,999
י.ק.: ...אני אפסיק. ואני אומר עכשיו, כמה אפשר לסבול? עכשיו זה הסוף. בסופו של דבר ימצאו אותי. באושוויץ לא היה שלא מצאו.

735
01:09:37,000 --> 01:09:45,232
מי שברח הוא חזר, ברחו כמה אנשים לברטיסלבה, הביאו אותם שמה ותלו אותם.

736
01:09:45,233 --> 01:09:59,999
ואני כבר גם מחכה מה יהיה למחר. מוציאים...אוכל קיבלתי קצת...וגם כן בלילה בגניבה גם שירותים נתנו לי לצאת קצת.

737
01:10:00,000 --> 01:10:11,632
ומביא לי מעיל, עם מספר חדש כאן על הזה. אמרו לי קחו את המספר, אתה מרים יד שזה אתה ואתה יוצא.

738
01:10:11,633 --> 01:10:20,032
המעיל היה של אחד שהיה חולה על טיפוס, או משהו, הלך לקרמטוריום אבל המעיל נשאר.

739
01:10:20,033 --> 01:10:27,232
ואת המעיל הזה קיבלתי וככה יצאתי מאושוויץ. אני אקצר.

740
01:10:27,233 --> 01:10:43,332
ויוצאים, נוסעים, פתאום באים האמריקאים, מפציצים את פסי הרכבת, נעצרה הרכבת והגרמנים בורחים ואנחנו אין לנו לאן לברוח. לאן אנחנו נברח?

741
01:10:43,333 --> 01:10:51,766
לאן? אפילו הגרמנים פחדו להחזיק אה זה...נו..הפטלינגה (אסירים).

742
01:10:51,767 --> 01:10:53,266
מראיינת: אסירים.

743
01:10:53,267 --> 01:11:05,299
י.ק.: היה מסוכן גם בשבילם. לא אגיד שהם לא חיו בפחד. אני גם הייתי עם גרמנים קומוניסטים. שעשר שנים ישבו ולא ידעו בשביל מה.

744
01:11:05,300 --> 01:11:13,499
אולי לא הרימו יד, אז אמרו שזה לא משלנו, צריך לנסוע לדכאו או למקום אחר.

745
01:11:13,500 --> 01:11:25,666
וסופו של דבר אנחנו שוב פעם...המטוסים עוזבים, אנחנו שוב פעם מתק...אי אפשר להתקדם. אנחנו הולכים ברגל, איזה מאה קילומטר.

746
01:11:25,667 --> 01:11:35,032
נוסעים עוד קצת, שוב פעם הפצצה, אנחנו הולכים ברגל לגרוס-רוזן, רוס-רוזן, רוס-רוזן (צוחק)...כבר לא זוכר.

747
01:11:35,033 --> 01:11:46,832
אמרו לי כאן ב...זה מיסטר יונג, שהביא אותי לגרוס-רוזן ושם עבדתי ביער. גם איזה חמש עשרה קילומטר ללכת ברגל.

748
01:11:46,833 --> 01:11:51,299
יער והיינו חותכים עצים.

749
01:11:51,300 --> 01:12:03,399
שמה, בתור היער שמה שמרו עלינו טוט. טוט זה היה מילואים, גרמנים, חיל הנדסה. איך אומרים את זה.

750
01:12:03,400 --> 01:12:15,399
הם שמרו. היה אחד מבוגר, אומר "קום יונגה" ("בוא ילד") שאני אקח את הכלי אוכל שלו, הוא שם על ליד העץ שמה מוסתר, שאני אלך לאכול שמה.

751
01:12:15,400 --> 01:12:24,232
שאף אחד לא יראה. ואם יתפסו אותי שלא יגידו שאני דיברתי איתו. אמרתי בסדר, העיקר שיהיה קצת אוכל (צוחק).

752
01:12:24,233 --> 01:12:36,999
בסדר, אני מתקרב לעץ שאף אחד לא יראה....אה...איזה אוכל טוב. והוא אומר שהוא בדיאטה, שתי פרוסות לחם וגבינה, וחמאה ככה.

753
01:12:37,000 --> 01:12:42,332
לא ידע איזה דיאטה, העיקר לא אכל את האוכל הזה. ואני נהניתי.

754
01:12:42,333 --> 01:12:55,032
מילאתי את הזה...ועוד היה לי אוכל...קראתי לעוזר שלי שיחד היינו חותכים, אומר לי איך אתה עכשיו, עוד נשאר אוכל? תגמור את זה וזהו.

755
01:12:55,033 --> 01:13:02,366
ככה היה בגרוס-רוזן איזה שלושה חודשים.

756
01:13:02,367 --> 01:13:07,866
והפרק האחרון: פלו-סנ-בורג.

757
01:13:07,867 --> 01:13:12,132
זה אמרו, שם אתה גומר את הקריירה שלך (צוחק).

758
01:13:12,133 --> 01:13:19,932
אסיר, לא יודע, פוליטי, לא פוליטי, מה אני עשיתי? אני לא ידעתי עד היום מה אני עש...למה?

759
01:13:19,933 --> 01:13:25,066
לא פגעתי באף אחד, לא גנבתי מאף אחד. מה הם רוצים? (צוחק).

760
01:13:25,067 --> 01:13:37,666
אני בא לשמה כל יום אפל (מסדר). כל יום תופסים חמש עשרה איש, שתיים עשרה איש, שמים אותם ב...ב...בבית שימוש שמה.

761
01:13:37,667 --> 01:13:40,766
ערימות ואחר כך קרמטוריום.

762
01:13:40,767 --> 01:13:42,999
עבודה אין.

763
01:13:43,000 --> 01:13:56,166
עכשיו אמא נתנה לי טבעת בגטו. טבעת אירוסים, אמרתי מה אני אחזיק את זה בפה? הוצאתי מהפה ואמרתי עכשיו או שאני יחיה או שאני אמות.

764
01:13:56,167 --> 01:14:03,299
אמא ככה רצתה...בסדר. אבל אני מחפש הזדמנות, למי לגשת, ממי לבקש.

765
01:14:03,300 --> 01:14:13,666
אמרו אחד שקוראים לו האנס, מהמבורג או מאיזה מקום, הוא היה קומוניסט, הוא היה אחראי על המטבח.

766
01:14:13,667 --> 01:14:19,132
לא אחראי, עוזר-אחראי, לא יודע. ולקחו אותי שם לעבוד

767
01:14:19,133 --> 01:14:32,066
הייתי מנקה סירים, אבל כל סיר כזה, אבל למטה תמיד נשאר אוכל. למה שהיה להם כף לא יכלו להגיע עד הסוף, שמה נשאר העבה, האוכל קצת טוב.

768
01:14:32,067 --> 01:14:41,499
הוצאתי את זה לקופסאות ואני נהיה בן אדם חשוב. פתאום למקור של אוכל (צוחק).

769
01:14:41,500 --> 01:14:45,266
זה מכיר אותי וזה רוצה להכיר אותי, פרוטקציות.

770
01:14:45,267 --> 01:14:54,199
"בא אחד הוא אומר לי "יש לך חבר גוטמן?" אמרתי "כן, מה...הוא כאן?" אומר "כן בלזרת, חולה על טיפוס.

771
01:14:54,200 --> 01:15:03,999
אתה רוצה תעזור לו". מילאתי כזה, באתי שם ללזרט, לצריף".

772
01:15:04,000 --> 01:15:10,199
עובד איוואן, כזה...חזק, שומר שמה שאף אחד לא יכנס.

773
01:15:10,200 --> 01:15:19,466
הוא הריח אוכל, אומר "מה יש לך שם?" אמרתי "יש לי קצת אוכל", "בשביל מי?" "בשביל חבר", אומר "גם אני חבר שלך".

774
01:15:19,467 --> 01:15:27,599
נתתי לו גם קצת, מה אני אעשה? הבאתי לגוטמן ולאט לאט התחלתי להאכיל אותו.

775
01:15:27,600 --> 01:15:41,766
אני לבד הייתי חולה טיפוס, אני ידעתי ממי אחרים ועל ידו שכב אחד ארוך, גבר יפה, אבל גם אחרי מאבק בטיפוס, ככה.

776
01:15:41,767 --> 01:15:50,999
ניגשתי אליו גם נתתי לו כפיות וככה זה היה איזה חודשיים, פלוסנבורג, גם פלוסנבורג.

777
01:15:51,000 --> 01:15:57,499
ואני מסתכל איך ללכת שלא יראו אותי שאני הולך שם עם קופסא עם אוכל (צוחק).

778
01:15:57,500 --> 01:16:03,099
בשבילי זה היה...לא היה לי מה להפסיד, יראו יראו. מה יהיה יהיה? מה?

779
01:16:03,100 --> 01:16:17,499
אז..אה...העיקר...גוטמן בא לכוחות והתחיל...נתתי לו כל פעם יותר קצת אוכל. איוואן נהיה חבר שלי (צוחק) תמיד נתנו את זה.

780
01:16:17,500 --> 01:16:32,999
והיה אחד קראו לו יארוש. פראנצ'ישק יארוש, צ'כי. לא הכרתי אותו קודם, אבל אמרתי, בן אדם חולה וזה ויש לו אוכל ואני יכול לעזור לו קצת אולי.

781
01:16:33,000 --> 01:16:39,466
אני לא רופא אבל ראיתי שהוא בדיוק סימפטומים של גוטמן הזה.

782
01:16:39,467 --> 01:16:51,532
נתתי לו אוכל. אני בא אחרי כמה...פותח עיניים. הוא אומר לי "מי אתה?" אני כבר גומר.

783
01:16:51,533 --> 01:17:01,499
מי אתה?" אני אומר "אני יהודי", תמיד אמרתי אני יהודי. האשמה שלי, איי גילטי ("אני אשם").

784
01:17:01,500 --> 01:17:14,866
איי אם...אה...ז'יד...נו...יודה (צוחק). גמרתי עם העניין. יירו בי, יירו בי, מה? מה הם עוד צריכים? לא היה מה לעשות.

785
01:17:14,867 --> 01:17:19,666
העיקר אמרתי זה הוא לא אוהב יהודים, מה אני צריך לע...

786
01:17:19,667 --> 01:17:29,366
"אני לא באתי יותר ואיוואן התרגז עלי והאנס אמר "אל תצא בלי שאני אדע.

787
01:17:29,367 --> 01:17:37,799
אתה תצא, תגיד לי אנחנו נצא יחד." נהיינו ככה יותר קרובים אחד עם השני".

788
01:17:37,800 --> 01:17:48,599
וגוטמן יצא כבר בסדר ו...אני עובד, מנקה את הסירים, עבודה שלי, מה לעשות? זה טוב? יש לי עבודה!

789
01:17:48,600 --> 01:17:56,899
פתאום אני רואה יארוש, חשבתי אולי הוא נעלב שלא באתי.

790
01:17:56,900 --> 01:18:09,466
הוא...אז הוא אומר "האנס, יונגה וואר...איך גה מיט דיר" ("הילד היה...אני הולך איתך"). זי פרשטהן, יא? (את מבינה, כן?)

791
01:18:09,467 --> 01:18:21,799
אז הוא הלך איתי, בגלל שהם ירו שואלים אותי "אתה רוצה קצת אוכל? ניתן לך, תגיד!", "לא, אני מבקש סליחה", שאמרתי לו יהודי וזה וזה וזה.

792
01:18:21,800 --> 01:18:28,532
אמרתי לו "לא, אל תתבייש, אתה רוצה אוכל אני אתן לך". ובזה גמרנו את העניין. זה...לא קרה כלום.

793
01:18:28,533 --> 01:18:45,332
הוא אומר "לא, אתה תלך איתי". אז אמרתי  "לא, יש לי מקום עבודה", מה אני אעזוב את זה עכשיו בשביל ללכת עם יארוש שאני לא מכיר אותו בכלל? לא יודע מי הוא.

794
01:18:45,333 --> 01:18:56,999
הוא אומר "אני לא יהודי, שתדע לך." והצ'כים קיבלו, אתה יכול לבדוק כאן, קיבלו חבילות מהבית. הצ'כים. רק הם.

795
01:18:57,000 --> 01:19:06,999
לא יודע, היה משהו עם הגרמנים שעשו איתם איזה עסק, עסקה לא יודע מה. עד שראו, הוא קיבל חבילות מכל המשפחה וגם מבאטה.

796
01:19:07,000 --> 01:19:22,332
הוא היה מנהל באטה בפראג, על אירופה, והיה קצין בצבא, ואומר בוא איתי. אז...אומר בסדר גם אני אלך איתו.

797
01:19:22,333 --> 01:19:28,999
באים לצריף, רק לו היה ארונצ'יק כזה, היה נקניק, קילבסה.

798
01:19:29,000 --> 01:19:37,932
אתה יודע מה זה קילבסה? וורשט! וורשט (נקניק), האא...זה במחנה וורשט, זה בחלום לא ראינו את זה.

799
01:19:37,933 --> 01:19:44,266
אה..הכל היה שמה...

800
01:19:44,267 --> 01:19:51,666
אז האנס אומר אני גם רוצה להיות חבר, למה שראה קצת וודקה שמה וזה...בסדר.

801
01:19:51,667 --> 01:20:09,599
בסדר, יום אחד שומעים בום בום בום בום בום, הרוסים כאן והאמריקאים פאטון מצד הזה והרוסים כאן. והגרמנים אומרים "אנחנו מביאים צלב אדום, אתם תהיו חופשיים."

802
01:20:09,600 --> 01:20:15,032
הגרמנים לבד, לא...קיבלו...פקודה, לא יודע ממי.

803
01:20:15,033 --> 01:20:19,999
אנשים קמים כאילו...עוד לא ראיתי מחזה כזה.

804
01:20:20,000 --> 01:20:35,266
מתחילים...מתגלים פתאום, תפסו...לא יודע מאיפה. ושרו את ההמנון שלהם ואני עם הצ'כים ככה (צוחק). ושמח, חשבתי אולי נגמר, אולי מלחמה נגמרה וזהו זה.

805
01:20:35,267 --> 01:20:43,766
אחרי יומיים עוד חוזרים הגרמנים בחזרה, לא יודע מה קרה, אני לא...לא יכול להגיד בוודאות מה קרה.

806
01:20:43,767 --> 01:20:51,066
ועושים אפל "יודן איינטרטן" (מסדר, יהודים התייצבו). "יודן אנטרטן" (יהודים התייצבו).

807
01:20:51,067 --> 01:20:58,832
...היר איסט דר פלאץ, צוויי" (פה המקום, מספר שתיים). וכל היהודים הולכים..."אני הולך עם היהודים", אומר לי צ'כים".

808
01:20:58,833 --> 01:21:13,599
היו שמונה חבר'ה שיחד היו ככה. הם אומרים "אם אתה הולך פפי..." קראו לי יוסף, אבל הם קראו לי פפי. פפי זה שם חיבה בצ'כית. את יכולה לברר את זה.

809
01:21:13,600 --> 01:21:17,832
"אז אם אתה הולך, אנחנו הולכים יחד איתך"

810
01:21:17,833 --> 01:21:23,266
זה כבר הפתיע אותי, מה הם אשמים? הם לא יהודים.

811
01:21:23,267 --> 01:21:33,966
אז הם לקחו, החביאו אותי, עשו חיפוש לא מצאו, העיקר...יהודים לקחו שאני לא יודע עד היום לאן. אולי אתם יודעים.

812
01:21:33,967 --> 01:21:44,932
תשאלי אותו, אולי הוא יודע. ואני נשארתי עם לא יהודים. ואז יצאנו למארש המוות. לדכאו.

813
01:21:44,933 --> 01:21:56,499
ובאמצע, בדרך נפלו אנשים ואני כבר אין לי כוח ללכת, אני אומר ליארוש "תשמע, אני כבר לא יכול יותר."

814
01:21:56,500 --> 01:22:05,032
היינו הולכים באיזה כיכר, איזה שמונים פעם...חיכו לפקודה לא ידעו מה לעשות איתנו.

815
01:22:05,033 --> 01:22:09,132
הרוסים כאן האמריקאים כאן ואנחנו באמצע.

816
01:22:09,133 --> 01:22:22,266
עכשיו, אנחנו בלילה הלכנו וביום היינו ביער שם נחים. למה הם פחדו מהאווירונים שהפציצו.

817
01:22:22,267 --> 01:22:27,766
הגרמנים, לא בשבילנו. ...זה היה צ'יק צ'ק, אין בעיות.

818
01:22:27,767 --> 01:22:35,632
ואנחנו באים על יד ריץ, רגנסבורג, לא כך אומרים? רגנסוברג? את יודעת איפה זה רגנסבורג?

819
01:22:35,633 --> 01:22:46,032
ושמה הולכים ליער, שמים ראש על השלג, גם שלג קר היה...

820
01:22:46,033 --> 01:22:53,966
ואחרי זה, חצי שעה - בום, מה זה פצצות וזה וזה, התהפך העולם.

821
01:22:53,967 --> 01:23:00,866
והגרמנים צעקו "אנטרטן! לאופן!" (להתייצב! לרוץ!) וזה לא ידעו. הם נעלמו.

822
01:23:00,867 --> 01:23:07,999
ואני רואה...אנחנו רואים שבאים טנקים של פאטון.

823
01:23:08,000 --> 01:23:16,666
הרוב היו כושים. כן, כן. זרקו לנו שוקולד, כל מיני דברים.

824
01:23:16,667 --> 01:23:25,499
והגרמנים מהורמאכט השאירו עוד...אה..מטבח אה...של שדה.

825
01:23:25,500 --> 01:23:33,666
מטבח...הכל כזה שם עשו שמה מה זה...המרק עוד רתח אבל לא היה מי שיאכל, הם ברחו.

826
01:23:33,667 --> 01:23:42,932
אז האסירים עם הכובעים רצו שם לקבל קצת אוכל, אכלו ומתו. כבר המנגנון לא פעל אצלם.

827
01:23:42,933 --> 01:23:52,499
אני גם רציתי לאכול, קיבלתי זבנג ככה (צוחק), באותו מקום שפעם השן נפלה לי (צוחק) ולא נתנו לי לאכול.

828
01:23:52,500 --> 01:24:00,999
הלכנו לאיזה כפר, אני לא זוכר איך קראו לו. ראש הכפר אמרו "אה, די הפטלינגה" (אה, האסירים) וזה...

829
01:24:01,000 --> 01:24:14,266
בבקשה תקחו את המיטות וזהו הלך לישון שמה איפה שיש המחסן של ה...מהשדה, איפה שמוציאים את העשב וכל מיני דברים.

830
01:24:14,267 --> 01:24:25,032
ושמה כבר היה לנו רדיו ואני זוכר זה היה פלדאפינג (מקום בגרמניה)...שמעת על המקום פלדאפינג?

831
01:24:25,033 --> 01:24:25,666
מראיינת: לא.

832
01:24:25,667 --> 01:24:31,199
י.ק.: בגרמניה. והיה שמה עיירה מפוצצת לגמרי.

833
01:24:31,200 --> 01:24:40,266
אנחנו הלכנו שם מרתפים, חיפשנו שם, מצאנו אורז, יין, קונפיטורים. לא הספיקו לקחת את זה.

834
01:24:40,267 --> 01:24:49,366
אז אנחנו לאט לאט הבאנו, היה גם רדיו ושומעים "פראהא וולה אופומוט".

835
01:24:49,367 --> 01:25:01,199
...פראגה מבקשת אזרחיה לחזור ל...להשתתף ב...נגד הגרמנים, לגרש את הגרמנים מפראג.

836
01:25:01,200 --> 01:25:08,499
כל אחד היה על אופניים שמה. אני, לאן אני אלך? הלכתי איתם.

837
01:25:08,500 --> 01:25:24,732
אז באנו על ליד הגבול, שרנו את ההמנון הצ'כי ועברנו שמה לצד הצ'כי ואז יארוש פרנצ'ישק מצלצל לפראג לאשתו, חצ'ני.

838
01:25:24,733 --> 01:25:38,299
אומר לה "חזרתי, אני חי, אני נמצא כאן וכאן." שלחה משאית וכולם באנו לפראג, זה היה יום אחרי המהפכה, הכל הפוך.

839
01:25:38,300 --> 01:25:44,999
בריקדות, בריקדות. אז כל אחד הולך הביתה, בפראג.

840
01:25:45,000 --> 01:25:49,566
אני נשאר עם פרנצ'ישק. עם יארוש.

841
01:25:49,567 --> 01:25:57,732
אני אומר "שלום, תודה רבה, היית חבר שלי, אני לא אשכח אף פעם. אני הולך לנסוע לפולין."

842
01:25:57,733 --> 01:26:16,999
הוא אומר "אתה, יהרגו אותך בדרך. אין סדר, אין משטרה, אין...בלגן! לאן אתה הולך? חכה אצלי, תשתפר, תראה טוב, המצב ישתנה, אז תיסע."

843
01:26:17,000 --> 01:26:32,332
אני ראיתי שההצעה טובה בשבילי אמרתי אוקיי. הלכתי איתו הביתה. היה לו עוד בית קטן עם אמבטיה, בשביל אורחים, כל זה והייתה אחת ש...עוזרת.

844
01:26:32,333 --> 01:26:44,332
קודם כל לקחו את כל הבגדים שלי, שרפו. ...הזמין בגדים חדשים, חולצות חדשות, נעליים, הכל, לא הייתי רגיל לזה.

845
01:26:44,333 --> 01:26:50,332
לא הייתי רגיל לזה. לא רציתי לקום מהאמבטיה, כל כך טוב היה לי.

846
01:26:50,333 --> 01:27:03,732
אני מסתכל בראי "מי זה? זה אני?" קם עם בן אדם אחר (צוחק), עוד לא היה לי אני זקן, הייתי עוד חלק. נראה טוב.

847
01:27:03,733 --> 01:27:12,232
ואחר כך הם...הייתה בבושקה שמה שהייתה עושה פיירושקיס, בצ'כיה...מה זה טוב.

848
01:27:12,233 --> 01:27:20,599
בוא לאכול וזה...יחס טוב. לקח אותי לבאטה סיפר לכולם איך היה בפלוסנבורג

849
01:27:20,600 --> 01:27:33,999
שאני באתי כמו מלאך הוא אומר. נתתי לו...אמרתי "לא, פשוט נשאר לי קצת אוכל, נתתי לך." אמרתי "אתה לא זוכר שלא הבאתי לך פעם, שאמרת שאני יהודי וזה?"

850
01:27:34,000 --> 01:27:39,999
אומר זה סתם הוא אמר לי שכעסתי. והוא מספר לי דבר כזה

851
01:27:40,000 --> 01:27:45,099
באו באחת עשרה בלילה להוציא אותי מהמיטה, גסטאפו.

852
01:27:45,100 --> 01:27:52,499
אהה..בצ'קובה קראו לזה, בפראג. ו...התחילו לחקור אותו

853
01:27:52,500 --> 01:27:59,466
אמרו לו תפסו יהודי שיש לו ניירות, שלא יהודי, ואומרים שאתה עשית לו את זה.

854
01:27:59,467 --> 01:28:03,766
אמר "כן עשיתי לו, בתור בן אדם עשיתי לו את זה."

855
01:28:03,767 --> 01:28:08,099
"...שתדע זה עבירה הכי גרועה מה שאתה עשית".

856
01:28:08,100 --> 01:28:14,532
אז הם מדברים ביניהם, אחד אומר בוא נשלח אותו לאושוויץ, ימות מהר וגמרנו.

857
01:28:14,533 --> 01:28:23,566
השני אומר לא, נשלח אותו לפלוסנבורג, צריך לעבוד קשה, צריכה לבוא איזה מחלה ואחר כך שהוא ימות. מגיע לו.

858
01:28:23,567 --> 01:28:30,666
הוא הציל יהודי. ככה הוא אמר. גם היהודי הזה לא נשאר בחיים. זה לא חשוב.

859
01:28:30,667 --> 01:28:35,666
בזה נגמר הסיפור. אחר כך מתחיל סיפור אחר.

860
01:28:35,667 --> 01:28:44,666
אני שם לבד, אין אבא, אין אמא, יתום. מה לעשות? צריך להתפרנס. אין השכלה!

861
01:28:44,667 --> 01:28:50,832
השכלה שלי הייתה באושוויץ, בירקנאו. לא למדתי! עולם אחר!

862
01:28:50,833 --> 01:28:54,666
צריך לדעת, מקצוע, צריך להרוויח כסף בשביל להתפרנס.

863
01:28:54,667 --> 01:29:00,266
בזה נגמר הסיפור. וסליחה שבלבלתי....(צוחק)

864
01:29:00,267 --> 01:29:00,999
מראיינת: ...

865
01:29:01,000 --> 01:29:03,899
י.ק.: אבל זה כל האומץ שהיה לי לספר.

866
01:29:03,900 --> 01:29:05,332
מראיינת: אוקיי.

867
01:29:05,333 --> 01:29:08,499
YK: Thank you very much.

868
01:29:08,500 --> 01:29:09,566
MA: Thank you!

869
01:29:09,567 --> 01:29:12,332
מראיינת: אתה תיארת לעצמך, ידעת מה שקורה שמה?

870
01:29:12,333 --> 01:29:12,466
י.ק.: מה?

871
01:29:12,467 --> 01:29:14,432
מראיינת: כשהגעת לאושוויץ, למחנה ריכוז, היה לך איזה שמץ, איזשהו רעיון...?

872
01:29:14,433 --> 01:29:17,166
י.ק.: כן.

873
01:29:17,167 --> 01:29:21,466
י.ק.: אני עבדתי שמה, חודשים, אני ראיתי מה שהם עושים.

874
01:29:21,467 --> 01:29:22,999
מראיינת: אבל לפני שהגעת, ידעת?

875
01:29:23,000 --> 01:29:24,032
י.ק.: לא, לא ידעתי.

876
01:29:24,033 --> 01:29:26,666
IV: Also bevor er dort angekommen ist, hatte er keine Ahnung.

877
01:29:26,667 --> 01:29:28,399
י.ק.: גם בטרבלינקה לא ידעתי.

878
01:29:28,400 --> 01:29:28,999
IV: Auch nicht mal in Treblinka.

879
01:29:29,000 --> 01:29:30,532
י.ק.: אף אחד לא ידע מה קורה.

880
01:29:30,533 --> 01:29:32,599
MA: Er soll darüber ein bisschen erzählen...

881
01:29:32,600 --> 01:29:42,966
י.ק.: אצלנו בראדום היה קצין גרמני שהיה לו חבר יהודי שלמדו פעם יחד בגימנסיה בגרמניה.

882
01:29:42,967 --> 01:29:51,999
והוא אמר לו "רולף, קום מיט מיר" ("רולף, בוא איתי") ונסעו לטרבלינקה ואז יודעים שמה היה בטרבלינקה.

883
01:29:52,000 --> 01:29:55,199
מראיינת: הוא רוצה לדעת על החיים שלך באושוויץ.

884
01:29:55,200 --> 01:29:58,299
י.ק.: אה...אושוויץ? לא ידענו.

885
01:29:58,300 --> 01:30:01,099
מראיינת: לא, אבל אחרי שהגעת למחנה. אחרי...

886
01:30:01,100 --> 01:30:13,932
י.ק.: אז ראיתי שמורידים את הבגדים, נותנים מספר, אה...השם שלי, לא ידעתי מה יהיה מחר, מה יהיה בעוד שעה.

887
01:30:13,933 --> 01:30:24,232
אה...כמו שלוקחים ל...שחיטה. בהמות. לוקחים, עושים בשר, נקניק וזה.

888
01:30:24,233 --> 01:30:33,599
אנשים אוכלים את זה, נהנים. אבל בן אדם לבן אדם יעשה דבר כזה, זה לא יתכן.

889
01:30:33,600 --> 01:30:44,532
רופא לומד כל החיים להיות רופא לרפא אנשים, מחלות. לעזור לו. אבל לא להרוג אותם.

890
01:30:44,533 --> 01:30:47,232
תגידי לו שיבין.

891
01:30:47,233 --> 01:30:58,832
מהנדס, מה הוא לומד? לבנות בניינים. הייתי בעיר שמה בוודן, כמה שיפה שמה. תענוג להסתכל!

892
01:30:58,833 --> 01:31:10,999
אבל מה עשו באושוויץ? בנו תאי גזים, בנו תנורים, ציקלון בה.

893
01:31:11,000 --> 01:31:21,166
מה?! זה סוף העולם! אם, אם גרמניה היה לה אטום, היום אין גרמניה. אין!

894
01:31:21,167 --> 01:31:29,532
הרוסים והאנגלים והאמריקאים, אטום, אטום על גרמניה. ככה אני חושב...

895
01:31:29,533 --> 01:31:35,999
זה המזל שלא הגיעו שיהיה להם אטום.

896
01:31:36,000 --> 01:31:37,399
MA: ...vielleicht ganz kurz...

897
01:31:37,400 --> 01:31:40,866
י.ק.: ויש לי מסר עוד שימסור...

898
01:31:40,867 --> 01:31:54,999
אני לפני שאני מספר. שאני רוצה שאף ילד בעולם לא יעבור חוויה שאני עברתי בתור ילד

899
01:31:55,000 --> 01:32:05,999
ושלכל ילד יהיה חיים שמגיע לו לחיות. בן אדם נולד בשביל לחיות. מלחמות אני אתן לו מאה הצעות:

900
01:32:06,000 --> 01:32:18,599
להילחם נגד עוני, להילחם נגד בורות, להילחם נגד שחיתות, להילחם נגד אה..גזענות! להילחם נגד מלחמה.

901
01:32:18,600 --> 01:32:23,666
לרפא את ה..באפריקה שמה איפה שצריך, הרבה מלחמות.

902
01:32:23,667 --> 01:32:33,999
יש יקום למעלה שמגלים שיש אותו...אה...פלנטות. אולי אפשר ליישב שמה.

903
01:32:34,000 --> 01:32:38,332
בשביל מה היה צריך סטלינגרד, לנינגרד?

904
01:32:38,333 --> 01:32:48,799
אה...חמישים מעלות מתחת לאפס לשלוח צעירים, גרמנים, בגיל שמונה עשרה, שלוש עשרה, שבע עשרה למוות!

905
01:32:48,800 --> 01:32:52,999
לסיביר! בשביל מה?

906
01:32:53,000 --> 01:32:55,899
לא חבל? על נוער כזה...

907
01:32:55,900 --> 01:33:06,432
ורוצה שילד יהיה לו בטחון לחיות להתפתח, ילמד, יהיה לו אבא, יהיה לו אמא, יהיה לו בית, מולדת. הכל.

908
01:33:06,433 --> 01:33:08,066
מראיינת: אני אגיד לו מה שאמרת?

909
01:33:08,067 --> 01:33:08,566
י.ק.: מה?

910
01:33:08,567 --> 01:33:10,999
מראיינת: שאני אספר לו? מה שאתה אמרת עכשיו?

911
01:33:11,000 --> 01:33:11,999
י.ק.: שאני עושה?

912
01:33:12,000 --> 01:33:16,266
מראיינת: אני אספר לו מה שאתה כרגע אמרת. אני אתרגם לו.

913
01:33:16,267 --> 01:33:17,332
י.ק.: תתרגמי לו, כן.

914
01:33:17,333 --> 01:33:17,499
מראיינת: אוקיי.

915
01:33:17,500 --> 01:33:18,499
י.ק.: בלי פחד.

916
01:33:18,500 --> 01:33:19,199
מראיינת: לא.

917
01:33:19,200 --> 01:33:25,199
י.ק.: זה אני חושב, זה המסר שלי. שלא יהיה אטום, שיהיה הכל טוב לכל ילד.

918
01:33:25,200 --> 01:33:34,199
תגידי לו את זה, תגידי לו את זה, זה מאוד חשוב לי...ושהנכדים גם כן לא יודעים מלחמה, שיהיו בשכנות...

919
01:33:34,200 --> 01:33:37,732
אצלי עובד אחד מסרי לנקה.

920
01:33:37,733 --> 01:33:46,332
הוא כמו בן שלי, הוא יודע כל הסיפור שלי. הוא עוזר לי הרבה, אני אומר לו תודה רבה. חוץ ממשכורת.

921
01:33:46,333 --> 01:33:46,799
מראיינת: (צוחקת).

922
01:33:46,800 --> 01:33:49,399
י.ק.: אני אוהב אותו (צוחק), כן.

923
01:33:49,400 --> 01:33:50,099
מראיינת: אוקיי, אני אתרגם...

924
01:33:50,100 --> 01:33:51,999
י.ק.: לא צריך מלחמות, בשביל מה?

925
01:33:52,000 --> 01:33:53,199
מראיינת: אתה צודק.

926
01:33:53,200 --> 01:33:58,699
י.ק.: להיות גיבור, לרכב על הסוס שמה...האנדרטה. בשביל מה?

927
01:33:58,700 --> 01:34:08,532
רומא נפלה...אה...המונגולים שהיו, אטא טורק...היו אימפריות!

928
01:34:08,533 --> 01:34:11,999
מה נשאר? כלום! בשביל מה?

929
01:34:12,000 --> 01:34:13,832
מראיינת: שאני אגיד לו? להגיד לו מה שאמרת?

930
01:34:13,833 --> 01:34:14,999
י.ק.: תגידי לו הכל, כל מילה.

931
01:34:15,000 --> 01:34:21,132
IV: Also, erstmal zu Ihrer Frage, Auschwitz. Also, er meinte, er wusste nicht, was auf ihn zukommt.

932
01:34:21,133 --> 01:34:29,499
Und es hat ihm natürlich schockiert, er hat gesehen, wie die Menschen, wie das Vieh zum Schlacht, Schlachtung äh gebracht werden.

933
01:34:29,500 --> 01:34:35,932
Er hätte sich vorher nicht vorstellen, dass Arzt, der eigentlich ein Eid geschworen hat, Menschen zu helfen, Menschen umbringt.

934
01:34:35,933 --> 01:34:41,532
Das war für ihn... Und natürlich hat er die Gaskammer gesehen...äh...für ihn war das Ende der Welt.

935
01:34:41,533 --> 01:34:48,799
Er meinte, wenn zu der Zeit schon Atombombe gewesen wäre, dann wäre heute kein Deutschland mehr.

936
01:34:48,800 --> 01:34:52,199
Was er sagt, er möchte unbedingt, dass ich Ihnen sage:

937
01:34:52,200 --> 01:34:57,966
Er möchte auf jeden Fall, dass kein Kind in der Welt das erleben wird, was er erlebt hat als Kind.

938
01:34:57,967 --> 01:35:05,032
Er will, dass es keine Kriege gibt. Er versteht überhaupt nicht, warum es Kriege gibt und er will, dass...

939
01:35:05,033 --> 01:35:07,966
י.ק.: אני הייתי בגרייפנברג.

940
01:35:07,967 --> 01:35:20,632
מינכן, לנדסברג, גרייפנברג. מיטן זו ואר איין סנטוריום פור אה (היה בית הבראה עבור)...

941
01:35:20,633 --> 01:35:29,532
הביאו..מחזית, חיילים פצועים, שם היו. שהאמריקאים נכנסו, שלחו הביתה.

942
01:35:29,533 --> 01:35:43,166
אה התפנה המקום בשביל אונרה (שם של ארגון). זה בשביל ארגון שמטפל ביהודים, בילדים שנשארו אחרי השואה.

943
01:35:43,167 --> 01:35:51,332
ושם הייתי. את העם הגרמני, הולכים עם עגלות.

944
01:35:51,333 --> 01:36:00,999
זקנים, אפילו כלב סוחב את העגלה יחד איתם.

945
01:36:01,000 --> 01:36:13,499
רעבים ללחם. בחורה בשביל כמה סיגריות מוכנה לשכב עם איזה כושי שהיא לא מכירה.

946
01:36:13,500 --> 01:36:17,032
זלבה מנשן (אותם אנשים).

947
01:36:17,033 --> 01:36:23,566
אותו מצב, זה מה שמביא למלחמה. בשביל מה צריך את זה?

948
01:36:23,567 --> 01:36:25,699
מראיינת: נכון.

949
01:36:25,700 --> 01:36:40,866
י.ק.: אין מנצחים! כולם מפסידים! זה המסר שאני אישי...יכול אה...בגלל זה אני באתי כאן לעשות עדות, שתדעי לך.

950
01:36:40,867 --> 01:36:48,332
זה מה שאני חושב. לא מה שהבן שלי אומר. תגיד, יפה...אין יפה, האמת צריכה להיות.

951
01:36:48,333 --> 01:36:49,499
מראיינת: אתה צודק.

952
01:36:49,500 --> 01:36:50,332
י.ק.: זהו זה.

953
01:36:50,333 --> 01:36:51,666
מראיינת: אני אגיד לו מה שאמרת?

954
01:36:51,667 --> 01:36:52,932
י.ק.: כן.

955
01:36:52,933 --> 01:36:54,932
IV: Also, er war in Greifenberg.

956
01:36:54,933 --> 01:36:58,332
Dort war früher ein Sanatorium für verletzte Soldaten.

957
01:36:58,333 --> 01:37:01,266
Und dann äh wurde dieser Platz freigeräumt.

958
01:37:01,267 --> 01:37:07,366
Und das hat äh eine jüdische Organisation übernommen, wo die jüdischen Kinder, die alleine waren, aufgenommen.

959
01:37:07,367 --> 01:37:08,999
Da war er auch, da war er eben.

960
01:37:09,000 --> 01:37:17,666
Äh dann dort hat er die Deutschen, also auf der...in der Nähe gelebt haben...alle hungrig und ängstlich.

961
01:37:17,667 --> 01:37:20,999
Sie waren genauso in ähnlicher Lage, wie er war während des Krieges.

962
01:37:21,000 --> 01:37:32,232
Und er sagt, für ihn ist es sehr sehr wichtig seine Aussage zu machen, damit die Leute verstehen, was damals passiert ist und zu vermeiden, dass das nochmal passiert.

963
01:37:32,233 --> 01:37:35,232
MA: Mich würde interessieren, weil wir gerade in Flossenbürg sind.

964
01:37:35,233 --> 01:37:39,566
Äh wie hat er das Lager Flossenbürg wahrgenommen im Vergleich zu den anderen Lagern?

965
01:37:39,567 --> 01:37:48,399
Er war ja Auschwitz, sind glaube ich durch Groß-Rosen auch noch gekommen. Wie war Flossenbürg, genauso, war es schlimmer, härter?

966
01:37:48,400 --> 01:37:53,199
מראיינת: איך היה במחנה בפלוסנבורג? זה היה יותר גרוע מאושוויץ או פחות גרוע?

967
01:37:53,200 --> 01:37:54,932
י.ק.: לא...יותר גרוע.

968
01:37:54,933 --> 01:37:56,432
מראיינת: יותר גרוע?!

969
01:37:56,433 --> 01:38:01,032
י.ק.: מה ש...אמרתי לך, עבדתי! בגלייזאנשלוס (הנחת פסי רכבת).

970
01:38:01,033 --> 01:38:13,132
היו צריכים אותי. כאן לא היו צריכים אנשים בשביל לבנות. היו מדרגות ללכת לעלות, לעלות ללכת, לסחוב אבנים. שטיינברוק (מחצבה)

971
01:38:13,133 --> 01:38:16,866
עוד כל מיני חולרות שמה שהמציאו...

972
01:38:16,867 --> 01:38:24,666
היה קומדנט עם סוס...אלוהים!

973
01:38:24,667 --> 01:38:26,766
מראיינת: היית צריך לעבוד במחצבה?

974
01:38:26,767 --> 01:38:28,466
י.ק.: זה מה שראיתי.

975
01:38:28,467 --> 01:38:30,366
מראיינת: הממ...אוקיי.

976
01:38:30,367 --> 01:38:32,066
IV: Er sagt, dass Flossenbürg...

977
01:38:32,067 --> 01:38:43,232
י.ק.: היה אחד, תספרי לו את זה, שהיה לו כלב. הכלב היה אכזרי.

978
01:38:43,233 --> 01:38:47,466
הוא קרא לכלב מנש (אדם).

979
01:38:47,467 --> 01:38:58,799
ולבנאדם, לפרופסור שהיה באקדמיה קרא לו פרפלוכטר הונד (כלב מקולל)...

980
01:38:58,800 --> 01:39:11,132
זה היה מי שאמרתי...זה כואב. שמשווים את ה...את הכלב למנש (אדם) ומהמנש (אדם) עושה כלב...

981
01:39:11,133 --> 01:39:15,132
זה בלתי...איך? איך?

982
01:39:15,133 --> 01:39:23,299
והעם הגרמני, תרבותי: ניטשה, בטהובן, כל הזה...

983
01:39:23,300 --> 01:39:31,132
יכולים...העולם למד מהקולטורה של דויטשה קולטור (תרבות גרמנית).

984
01:39:31,133 --> 01:39:34,366
נגרים הכי טובים.

985
01:39:34,367 --> 01:39:40,599
מה קרה? זה משוגע עשה להם בפנים איזשהו מפה

986
01:39:40,600 --> 01:39:43,832
מראיינת: שטיפת מוח, כן.

987
01:39:43,833 --> 01:39:45,166
אני אגיד לו מה שאמרת?

988
01:39:45,167 --> 01:40:01,999
י.ק.: כן, תגידי לו ושאני רוצה, אני גר ב...בגליל העליון ו...הנכד שלי...עשו גינה חקלאית.

989
01:40:02,000 --> 01:40:16,032
באו מלייפציג, כיתה שלמה, יונגה פון דויטשלנד (צעירים מגרמניה)...אונד ארבייטן מיט דן יונגן פון יזראל (ועובדים עם הצעירים מישראל).

990
01:40:16,033 --> 01:40:25,666
אונד זי לרנן, וואס צו מאכן אין דם גרטן (והם לומדים מה לעשות בגינה). ובנו להם תנור, בשביל לעשות פיתות.

991
01:40:25,667 --> 01:40:27,199
מראיינת: אה!

992
01:40:27,200 --> 01:40:39,666
י.ק.: והם נמצאים אצל במשפחות כל אחת, חודש ימים וכמו ילדים מחבקים וחיים ו...עולם אחר!

993
01:40:39,667 --> 01:40:40,999
וזה לא דוגמא טובה?

994
01:40:41,000 --> 01:40:42,566
מראיינת: בטח!

995
01:40:42,567 --> 01:40:44,266
אני אגיד לו מה שאמרת?

996
01:40:44,267 --> 01:40:46,666
י.ק.: זה מה שאני אומר עכשיו שראיתי?

997
01:40:46,667 --> 01:40:47,766
מראיינת: כן, בטח.

998
01:40:47,767 --> 01:40:53,766
י.ק.: דיברתי עם המדריכה, היא אומרת זה...מנהיג (מנהג) אצלנו, זה ככה. וככה זה נכון

999
01:40:53,767 --> 01:40:55,199
מראיינת: טוב מאוד.

1000
01:40:55,200 --> 01:41:00,399
IV: Also, er meinte, also Flossenburg...Flossenbürg war schlimmer als Auschwitz.

1001
01:41:00,400 --> 01:41:07,966
In Auschwitz hat er gearbeitet äh und hier musste er in diese Stein...Steinbruch, genau, diese schweren Steine schleppen.

1002
01:41:07,967 --> 01:41:13,066
Es gab ein Kommandant, mit einem Pferd und er schien ganz grausam zu sein.

1003
01:41:13,067 --> 01:41:20,799
Er hat einen Hund, den er "Mensch" genannt hat und das ihn sehr gestört, wie kann man einen Hund mit Mensch vergleichen.

1004
01:41:20,800 --> 01:41:29,399
Er meint, er versteht auch nicht, wie konnte es passieren, dass so eine...ein Volk, wie die deutsche Kultur und alles und so weiter...

1005
01:41:29,400 --> 01:41:37,432
Äh...er hat, er wohnt in Galiläa und sein Enkel hat dort irgendwie so ein, eine große Gärtnerei, wo er arbeitet.

1006
01:41:37,433 --> 01:41:44,466
Und vor...vor kurzem war da eine Gruppe von Jugendlichen aus Leipzig und sie waren dort einen Monat.

1007
01:41:44,467 --> 01:41:52,566
Sie lebten bei äh Gastfamilien und er sagt, das ist genau der richtige Weg damit umzugehen.

1008
01:41:52,567 --> 01:41:58,932
MA: Äh jetzt habe ich noch zwei Fragen noch, bevor wir in die Gegenwart übergehen.

1009
01:41:58,933 --> 01:42:06,532
Äh in der ganzen Zeit, angefangen vom Leben im Ghetto bis zur Befreiung durch die Amerikaner.

1010
01:42:06,533 --> 01:42:14,732
Was war das Schlimmste für ihn? Die schlimmste Erfahrung, oder das schlimmste Erlebnis, oder der schlimmste Zustand?

1011
01:42:14,733 --> 01:42:22,699
מראיינת: הבנת את השאלה? הוא אומר, מה היה הכי גרוע בזמן המלחמה בשבילך? איזה חוויות היו הכי נוראיות בשבילך?

1012
01:42:22,700 --> 01:42:24,232
י.ק.: זה, לא סיפרתי הכל עוד.

1013
01:42:24,233 --> 01:42:24,999
מראיינת: סליחה?

1014
01:42:25,000 --> 01:42:29,132
י.ק.: לא סיפרתי הכל, ביקשתם קיצור. בקיצור.

1015
01:42:29,133 --> 01:42:32,466
עכשיו, איך הגעתי לפלסטינה, הוא רוצה לדעת?

1016
01:42:32,467 --> 01:42:33,299
מראיינת: אה...לא, הוא רוצה...

1017
01:42:33,300 --> 01:42:36,666
י.ק.: אם יש לו זמן, או בפעם אחרת אני יכול לספר.

1018
01:42:36,667 --> 01:42:42,266
IV: Er sagt, er hat nicht die Kraft darüber zu sprechen, aber er könnte Ihnen erzählen, wie er nach Palästina gekommen ist.

1019
01:42:42,267 --> 01:42:51,232
MA: Ja, ich frage trotzdem noch eine Frage, sozusagen, weil er ja vorhin gesagt: "Ich bin 92, ich wundere mich, dass ich noch hier bin."

1020
01:42:51,233 --> 01:42:51,566
IV: Ja...

1021
01:42:51,567 --> 01:42:58,832
MA: Was denkt er, woran hat das gelegen, dass er das geschafft hat, das physisch zu überleben, aber auch psychisch?

1022
01:42:58,833 --> 01:43:03,499
Weil viele Leute haben es ja physisch überlebt und waren dann...gebrochene Menschen.

1023
01:43:03,500 --> 01:43:13,232
מראיינת: מה...איך אתה מסביר את זה שהיום אתה בן 92 ועברת את כל הטראומה הזאתי, גם מבחינה נפשית וגם מבחינה גופנית.

1024
01:43:13,233 --> 01:43:15,499
מאיפה היה לך את הכוח הזה?

1025
01:43:15,500 --> 01:43:28,066
י.ק.: תראי, המטרה של זה לסלוח. אני לא שונא. אני אוהב בן אדם שהוא בן אדם. וככה ישאר.

1026
01:43:28,067 --> 01:43:40,332
למרות מה שאני עברתי. למה לא נשארתי בגרמניה? גרמניה...רצו לתת לי אזרחות, אמרו "תישאר! תקבל הכל!"

1027
01:43:40,333 --> 01:43:47,199
תיסע לאנגליה, תקבל הכל, תיסע לאמריקה, תקבל...למה דווקא פלסטין?

1028
01:43:47,200 --> 01:43:53,366
כי שמה יש מלחמות, עניינים, אנגלים, בעיות!

1029
01:43:53,367 --> 01:44:02,499
אני אמרתי אני יהודי, וטוב לי בזה שאני יהודי, למרות לא דתי, אבל אני יהודי.

1030
01:44:02,500 --> 01:44:09,566
ככה נולדתי וככה רוצה להישאר, ולהמשיך מההורים ומכל השרשרת.

1031
01:44:09,567 --> 01:44:16,632
אבל יהודי שלא עושה רע לאף אחד, לא מרמה אף אחד.

1032
01:44:16,633 --> 01:44:29,499
היה...ב...ב...הייתי בבית הבראה...בים המלח, בעין גדי. תכתבי עין גדי.

1033
01:44:29,500 --> 01:44:41,599
שמה בא משפחה מגרמניה מ...לא חשוב שכחתי את המקום, שטוטגרט.

1034
01:44:41,600 --> 01:44:49,066
אונד יה זי שפרכן דאס...זי זאגטה, דאס איסט גפהרליך...וואס זי מאכן און דם (וזה הם אומרים שזה מסוכן מה שהם עושים)...

1035
01:44:49,067 --> 01:44:58,999
אממ...ומהעם היהודי...אנשים נורמלים, אפילו המאפיה לא עושה דברים כאלה, מה שהם עשו לעם הזה.

1036
01:44:59,000 --> 01:45:05,332
לצוענים, מה צוענים עשו? נתנו קצת מוזיקה, קצת תרבות, מה?

1037
01:45:05,333 --> 01:45:08,999
למה להרוג?

1038
01:45:09,000 --> 01:45:13,166
את מבינה?

1039
01:45:13,167 --> 01:45:23,266
אז אני אמרתי, במקום אחר בשבילי להיות חופשי זה להיות בארץ ישראל לפי התנ"ך, לפי ההיסטוריה.

1040
01:45:23,267 --> 01:45:33,932
והיינו בגרייפנברג, הגרייפנברג, דויטשלנד (גרמניה), ישראל, יס (כן)?

1041
01:45:33,933 --> 01:45:36,132
מראיינת: מגרייפנברג הגעת לישראל.

1042
01:45:36,133 --> 01:45:56,732
י.ק.: כן. אז בגרייפנברג למדנו עברית, לדבר עברית, לשיר בעברית, לרקוד בעברית, להיות גאה בעברית.

1043
01:45:56,733 --> 01:46:09,266
היסטוריה ואנחנו אומרים "דויטשלנד איסט פור דיוטשה, אונד פלשתינה איסט פור יודן (גרמניה לגרמנים ופלשתינה ליהודים).

1044
01:46:09,267 --> 01:46:18,666
אמרתי אני בא לפלשתינה...

1045
01:46:18,667 --> 01:46:21,299
ויר קומן נאך מרסיי (אנחנו באים למרסיי)

1046
01:46:21,300 --> 01:46:23,332
באנו למרסיי.

1047
01:46:23,333 --> 01:46:24,332
מראיינת: למרסיי?

1048
01:46:24,333 --> 01:46:26,699
י.ק.: מרסיי, בצרפת.

1049
01:46:26,700 --> 01:46:34,766
הגבולות היו פתוחים אחרי המלחמה ו...

1050
01:46:34,767 --> 01:46:42,666
עונ...עולים על ה..אניה על הטרוף (שם של האניה), אניה של פיראטים. יודעת? שרואים פעם בסרטים.

1051
01:46:42,667 --> 01:46:43,932
מראיינת: (צוחקת).

1052
01:46:43,933 --> 01:46:52,832
י.ק.: אולי מאתיים איש יכלו להיכנס, נכנסו אלפיים, אחד על השני.

1053
01:46:52,833 --> 01:47:02,999
מקבלים קקאו מהסוכנות, כנראה שהיה להם קצת קקאו, אבל מים לא היו מתוקים, עשינו קקאו עם מים מהים.

1054
01:47:03,000 --> 01:47:07,332
אז תתארי לך איזה טעם היה לקקאו שכל אחד שתה ואחר כך הקיא (צוחק).

1055
01:47:07,333 --> 01:47:08,999
מראיינת: (צוחקת).

1056
01:47:09,000 --> 01:47:20,966
י.ק.: והאנגלים מצד אחד, לא נותנים להיכנס לישראל. שם מנדט אנגלי.

1057
01:47:20,967 --> 01:47:28,999
ובאים אווירונים..."לאן אתם הולכים?" "ללבנון", מה אנחנו נגיד שאנחנו עולים חדשים לא יתנו לנו להיכנס (צוחק).

1058
01:47:29,000 --> 01:47:32,332
אנחנו יודעים שאתם נוסעים לפלשתינה, בסדר.

1059
01:47:32,333 --> 01:47:40,932
באו משחתת מכאן, משחתת מכאן, עושים לנו חור ב...באניה שלנו שככה עמדה להתפרק

1060
01:47:40,933 --> 01:47:52,066
ואנחנו עם סירים מוציאים את המים...מוציאים את המים וזה...וככה מגיעים לחיפה.

1061
01:47:52,067 --> 01:48:13,566
עכשיו בדרך האנגלים הצליחו לעבור לאניה שלנו שקוראים לה לטרון, לעלות על התורן, שמנו תורן של ישראל, מגן דוד, הוא עולה למעלה, קצין, ומוריד את הדגל שלנו ושם את הדגל שלו.

1062
01:48:13,567 --> 01:48:23,566
עומד...עומדת בחורה למטה, בת עשרים, מרים, שהיא מנהלת שומר הצעיר, של הקבוצה, קיבוץ.

1063
01:48:23,567 --> 01:48:32,999
".הוא מתקרב למטה מחזיק את ה...מוציאה את האקדח, אומרת לו "אתה לא תו...תעלה ותוריד ותחליף את הדגלים אתה  מת

1064
01:48:33,000 --> 01:48:33,499
מראיינת: הממ...

1065
01:48:33,500 --> 01:48:38,666
י.ק.: הוא עלה מהר מהר, החליף את הדגלים וזה...

1066
01:48:38,667 --> 01:48:53,032
הורדנו אותו והוא נתן פקודה לחיילים להרים ידיים, שמנו אותם למעלה היה מחסן של תפוחי אדמה, סגרנו אותם עם הצוות שהיו מ...ספרד שלא רצו להמשיך איתנו.

1067
01:48:53,033 --> 01:48:58,199
אז היה צוות מההגנה שבא כבר וככה הגענו לארץ ישראל.

1068
01:48:58,200 --> 01:49:07,766
בארץ ישראל הגענו לקפריסין, מקפריסין באנו לישראל, מלחמה!

1069
01:49:07,767 --> 01:49:12,999
אנחנו לבד, אין לנו נשק!

1070
01:49:13,000 --> 01:49:19,899
אין לנו נשק! ואמברגו, אף אחד לא רוצה לתת לנו.

1071
01:49:19,900 --> 01:49:30,666
פרנצ'ישק יארוש היה בממשלה, משרד הבריאות. והיה לו השפעה חזקה שם על כל המשפחה.

1072
01:49:30,667 --> 01:49:39,632
והוא שמה מצביע בממשלה כן לתת נשק לישראל, שצ'כוסלובקיה הייתה קטנה.

1073
01:49:39,633 --> 01:49:46,666
והממשלה אומרת לא, כל העולם נגד.

1074
01:49:46,667 --> 01:49:56,166
אז הוא היה מנהל בבאטה, לוקח מבאטה שתי מטוסים, שולח לישראל.

1075
01:49:56,167 --> 01:50:06,999
עם נשק וזה ולוקח טייסים מלמדים אותם בצ'כיה, מקבלים מסר...ונשק וככה...זה המלחמה.

1076
01:50:07,000 --> 01:50:11,466
היינו ארבעים איש אחרי השואה נשארנו שתים עשרה.

1077
01:50:11,467 --> 01:50:12,232
מראיינת: מהמשפחה?

1078
01:50:12,233 --> 01:50:18,132
י.ק.: לא מהמשפחה, זה נוער! משפחה כבר מזמן לא היה לאף אחד.

1079
01:50:18,133 --> 01:50:24,466
אחרי אושוויץ, בירקנאו אחרי ה...במלחמה הם נפלו שמה.

1080
01:50:24,467 --> 01:50:39,299
היינו צריכים לצאת, היינו באבן יהודה, קיבלנו אדמה חתיכה, ומשם היינו צריכים לצאת למדבר, לעין חוסוב, שם היה שום דבר לא צומח.

1081
01:50:39,300 --> 01:50:54,266
אין חשמל, אין מים, אין זה...אנחנו נאכל עצים, נשיר תורה, הכל יהיה! תבואי...לישראל תראי שהכל...

1082
01:50:54,267 --> 01:50:54,599
מראיינת: להגיד לו?

1083
01:50:54,600 --> 01:51:02,166
י.ק.: נגמרה המלחמה, מה אני אעשה שוב? פרובלם! פרובלם (בעיה).

1084
01:51:02,167 --> 01:51:10,999
אין לי השכלה, איפה אני אעבוד? איך אני בונה משפחה? איך אני אשתלב בכל הזה...?

1085
01:51:11,000 --> 01:51:13,832
אף אחד לא נותן לי אוכל!

1086
01:51:13,833 --> 01:51:25,066
ואני לבד צריך לעבוד, לעצמי. ללמוד בערב, להוציא בגרות.

1087
01:51:25,067 --> 01:51:35,099
ב..ביום אני הולך עם שני דליים עם בטון, בונים מע... בשביל מים, מגדלי מים.

1088
01:51:35,100 --> 01:51:43,332
וזה בלי מדרגות, כמעט המדרגות מעץ, לעלות למעלה, 30, 40 ש...פעם.

1089
01:51:43,333 --> 01:51:52,399
אני בא הביתה הרגליים שלי...לא רוצים לתפקד כבר. למחרת אותו דבר.

1090
01:51:52,400 --> 01:52:02,199
עד שאני לא רואה...מוציא בגרות ולומד שרטוט טכני ואני אה...מתחיל לבנות צריפים שבאו משוודיה.

1091
01:52:02,200 --> 01:52:12,899
ב..אני החדשה, אנגלים עוזבים אנחנו מנצחים במלחמה וצריכים לבנות את הארץ.

1092
01:52:12,900 --> 01:52:19,032
כסף אין, אין שום דבר. אחר כך בא...אדנאואר.

1093
01:52:19,033 --> 01:52:22,666
שמעתם על האדנאואר?

1094
01:52:22,667 --> 01:52:24,832
תשאלי אם הוא יודע מי זה אדנאואר.

1095
01:52:24,833 --> 01:52:25,666
מראיינת: הוא בטוח יודע.

1096
01:52:25,667 --> 01:52:27,266
IV: Wissen Sie, wer Adenauer ist?

1097
01:52:27,267 --> 01:52:27,532
MA: Ja.

1098
01:52:27,533 --> 01:52:29,666
IV: {lacht}

1099
01:52:29,667 --> 01:52:29,999
IV: Ja.

1100
01:52:30,000 --> 01:52:34,666
י.ק.: הוא בעצמו ישב במחנה ריכוז.

1101
01:52:34,667 --> 01:52:45,566
הוא נפגש עם בן גוריון, אמר "דוד, אני יודע, אני ראיתי, אני רוצה לעזור לך."

1102
01:52:45,567 --> 01:52:56,666
נחזיר לך את הרכוש של היהודים של גרמניה קצת", שהפולנים עדיין היום לא רוצים להחזיר".

1103
01:52:56,667 --> 01:53:04,766
וככה זה לאט לאט, יש לנו מדינה, יש לנו צבא, יש לנו בטחון.

1104
01:53:04,767 --> 01:53:07,866
לא רוצים מלחמה, רוצים שלום.

1105
01:53:07,867 --> 01:53:15,266
זה הסיפור של ארץ ישראל. לא רוצה להיכנס לפרטים, קרבות עניינים זה.

1106
01:53:15,267 --> 01:53:18,866
זה שתדע שזה גם כן לא היה קל.

1107
01:53:18,867 --> 01:53:19,832
מראיינת: אני אספר לו?

1108
01:53:19,833 --> 01:53:21,266
י.ק.: כן, בטח.

1109
01:53:21,267 --> 01:53:28,666
IV: Also, er meinte damals, hat man ihm angeboten in Deutschland zu bleiben oder nach England zu gehen, aber wollte unbedingt nach Palästina.

1110
01:53:28,667 --> 01:53:34,266
Er fühlte sich als Jude und er wusste sein Platz ist in äh...st...Israel.

1111
01:53:34,267 --> 01:53:40,332
In Israel war er jetzt vor kurzem am Toten Meer und hat eine Familie aus Stuttgart getroffen,

1112
01:53:40,333 --> 01:53:45,732
Und sie haben gemeint, also sie können überhaupt nicht erklären, wie konnte das damals passieren.

1113
01:53:45,733 --> 01:53:58,399
Äh er hat äh Hebräisch gelernt, in Greifen...in Greifenberg und hat gelernt...äh...hebräische Lieder und so und dann sind sie nach Marseille gekommen.

1114
01:53:58,400 --> 01:54:06,332
Und sind dort auf einem Schiff mit einem Namen Latrun, ein Schiff, der normalerweise Platz hätte für 200 Passagiere, aber sie waren 2000.

1115
01:54:06,333 --> 01:54:07,666
MA: Also wie beim Exodus...

1116
01:54:07,667 --> 01:54:12,099
IV: Ja, genau, genau. Und dann äh hat er...

1117
01:54:12,100 --> 01:54:17,366
י.ק.: הולכים לקפריסין, האנגלים, לוקחים אותנו למחנה, עוד פעם. לקפריסין.

1118
01:54:17,367 --> 01:54:21,932
אבל זה לא מחנה נאצי, זה כבר יותר טוב קצת (צוחק), צ'ופר!

1119
01:54:21,933 --> 01:54:26,099
IV: Die Engländer haben sie irgendwie erwischt und haben sie nach Zypern genommen.

1120
01:54:26,100 --> 01:54:33,066
Aber dann haben sie doch geschafft von Zypern rauszukommen und äh sind nach Israel gekommen, nach Palästina.

1121
01:54:33,067 --> 01:54:38,832
Und er meinte, er musste am Anfang äh in der Wüste quasi äh leben.

1122
01:54:38,833 --> 01:54:44,999
Da war noch gar nichts da, da war kein Wasser, keine Elektrizität, aber so haben sie langsam das Land gebaut.

1123
01:54:45,000 --> 01:54:46,799
Mit gemeinsamen Kräften.

1124
01:54:46,800 --> 01:54:56,599
Äh...Hilfe...es war Krieg in Israel während dieser Zeit und Hilfe bekam er von diesem Jaroš, von diesem Tschechen, der diese Bata Fabrik hatte...

1125
01:54:56,600 --> 01:55:02,499
Er hat durch Beziehungen zwei Flüge mit Waffen nach Israel geschickt, um Israel zu helfen.

1126
01:55:02,500 --> 01:55:08,999
Irgendwann mal sind die Engländer, haben die Engländer Israel verlassen und das war das Ende des Krieges.

1127
01:55:09,000 --> 01:55:12,999
Er hat am Abend studiert und während des Tages hat er schwer gearbeitet.

1128
01:55:13,000 --> 01:55:18,732
Er musste zum Beispiel Eimer mit Beton schleppen und so, das war für ihn natürlich sehr schwer.

1129
01:55:18,733 --> 01:55:23,866
Danach hat er angefangen äh...selber...äh Häuser zu bauen...

1130
01:55:23,867 --> 01:55:36,232
Äh er meinte, später kam Adenauer, der traf sich damals mit Ben Gurion und der Adenauer hat dafür gesorgt, dass die Juden ihr Eigentum zurückbekommen.

1131
01:55:36,233 --> 01:55:48,666
Und äh, ja, der ist sehr stolz darauf, dass wir unsere eigene Heimat haben, wir haben unser eigenes Militär, eigenen Staat und möchte nur Frieden haben.

1132
01:55:48,667 --> 01:55:50,232
MA: Ich bedanke mich sehr bei Ihnen.

1133
01:55:50,233 --> 01:55:52,999
YK: Wiedergutmachung.

1134
01:55:53,000 --> 01:55:53,999
מראיינת: תודה רבה!

1135
01:55:54,000 --> 01:55:56,166
י.ק.: תכנית היה וידרגוטמאכונג (שילומים)

1136
01:55:56,167 --> 01:55:57,199
מראיינת: כן.

1137
01:55:57,200 --> 01:56:00,766
י.ק.: אוקיי.

1138
01:56:00,767 --> 01:56:02,566
רוצה לדעת עוד משהו?

1139
01:56:02,567 --> 01:56:03,032
מראיינת: לא, גמרנו.

1140
01:56:03,033 --> 01:56:04,666
י.ק.: זהו זה. תודה.

1141
01:56:04,667 --> 01:56:06,566
מראיינת: תודה לך! תודה רבה לך.

1142
01:56:06,567 --> 01:56:09,967
י.ק.: אין בעד מה.